נמרוד הנגבי (49) מעורב ב"ספורט למיוחדים" כחלק מעמותה בינלאומית שנוסדה על ידי משפחת קנדי בארה"ב בשם "ספישל אולימפיק ישראל" באשדוד ובישראל מזה כ-17 שנה ומוביל בעיר אשדוד בשיתוף פעולה עם רשות הספורט העירונית פעילויות ספורטיביות לילדים ואנשים עם מוגבלויות בתחומים שונים.
"ספישל אולימפיק ישראל" הינה עמותה שדוגלת בספורט מקצועי תחרותי – בעיקר לאנשים עם צרכים לתמיכה מפקחת ופחות פיזיות. העמותה קיימת מעל ל-25 שנה ויש תחרויות ואליפויות עולם וגם אולימפיאדה מיוחדת רק להם. נמרוד הנגבי, מאמן שם כ- 17 שנה בכל מיני ענפי ספורט: אופניים, אתלטיקה ושחייה ונסע עם נבחרת מיוחדת כבר לשלוש אולימפיאדות.
יש להנגבי שלושה ילדים וביומיום הוא עובד בחברת חשמל במשמרות ומפיק על של אירועי הספורט הגדולים בארץ. ביתו הבכורה נופר, בת 22 היא ילדה עם צרכים מיוחדים – בזכותה התחיל כל הטירוף שלו לדבר הזה. ביום שהיא נולדה הוא לקח החלטה לקדם אותה. "זה התחיל מרצון אישי לקדם את נופר. איפשהו בשלבי ההתפתחות אמרו לי שיהיה לה קשה ללכת, לא תוכל לרכוב על אופניים… אני באיזשהו שלב של החיים הבנתי שכל מטרתי היא לגרום לה לחייך והבנתי שהכל אפשרי. כנופר נולדה, כל דבר שאמרו לי שהיא לא תוכל- הלכתי ויישמתי אתה".
צריך הכשרה ידע והבנה גדולים, בטח כשמדובר בילדים עם מוגבלויות…
"יש לי תעודות של מאמן בכיר וגם הידרותרפיסט, פיזיותרפיסט ועוד… כל דבר שאמרו לי שיהיה קשה להתמודד אתו עם נופר – רציתי, הלכתי ולמדתי. רכשתי השכלה, התחלתי ליישם את זה עליה ובאיזשהו שלב נחשפתי לעמותה "ספישל אולימפיק". התחלנו להתאמן יחד בחוג אופניים והתנדבתי, מאז ועד היום לאמן בהתנדבות. משם, ראיתי שזה היה לה טוב וסחפנו אלינו עוד ילדים ומאז אני איתם".
אלופה אמיתית
נופר הייתה אלופת עולם ברכיבה על אופניים במשך שלוש שנים והייתה פעמיים מדליסטית אולימפית וזכתה פעם אחת באליפות אירופה לפני כשלוש שנים. כיום, היא לוקחת חלק בנבחרת ובחודש מאי הקרוב תטוס לאליפות אירופה באופניים.
קיאקים למיוחדים
איך החלטת להקים את חוג הקיאקים לילדים מיוחדים?
"אני כל הזמן מחפש משהו חדש. הבת הקטנה שלי היא שייטת במרכז ספורט ימי של רשות הספורט באשדוד. נוצר קשר עם המועדון, עם סילבן שניהל את המועדון (עבר לניהולה של מעיין דוידוביץ') וסיפרתי לו שיש לי ילדה עם צרכים מיוחדים ושאני רוצה לקיים אתה פעילות ימית. העניין התחיל ומשם הוא הציע לקיים חוג קיאקים, סילבן אמר לי שזה לא יעלה ושאל מה אני צריך. עשיתי רישיון לסירת מנוע ולמדתי כל מה שצריך ומשם, יחד עם רשות הספורט התחלנו להפעיל את חוג הקיאקים לילדים מיוחדים. החוג התחיל עם חמישה ילדים וכיום לוקחים בו חלק כ- 30 ילדים".
הפעילות מתקיימת מידי יום שבת בבוקר. השמועה על חוג הקיאקים לילדים מיוחדים עברה מפה לאוזן. פעם בשבוע ביום שבת ללא פשרות. גם אן יש ים סוער- עדיין מקיימים פעילות ורצים בחוף, אם קר יש חליפות ונכנסים לים. פעילים כל השנה, גם כשיורד גשם.
"חלק מהעניין זה לגרום להם לא לפחד משום דבר. הלוואי ואפשר היה להעביר את זה לכל הילדים וכל האנשים", אומר הנגבי בהתרגשות.
זה נשמע לא פשוט לקיים פעילות כזו, קל וחומר עם ילדים עם מוגבלויות…
"אנחנו מחנכים בספורט, וההתייחסות אליהם, על אף המגבלות היא כאל אדם רגיל לגמרי- אין דבר שהם לא יכולים לעשות מבחינתי. היו ילדים שפחדו להיכנס עם הרגל למים. היו הורים שהחליטו וקבעו עבור ילדיהם שזה 'גדול עליהם' ואמרתי להם להביא אותם אליי. הורה שמגיע עם ילד- ואין להם ניסיון ימי , אנחנו מבקשים מההורים ללכת מהמקום בזמן הפעילות. יש מתנדבים העוזרים ונרתמים שהם הורים, בדרך כלל אנשי ים, גולשים, כאלה שיודעים חיים ומבינים ים. האחרים לא נשארים איתנו בזמן הפעילות".
משפיע על כל המשפחה
במשך הזמן נמרוד הבין שגם ההורים זקוקים לתרפיה הזו. ים הוא תרפיה והורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שחווים יותר קשיים מאשר הורים לילדים נורמטיביים, הרבה פעמים מאבדים את עצמם. "80% מההורים לילדים מיוחדים מתגרשים לצערי. מדובר בהתמודדויות לא קלות עם דברים שבדרך כלל מביאים למשברים", אומר הנגבי ומוסיף: "זה מאוד תלוי בהסתכלות. בארבע השנים הראשונות של חייה של נופר היינו עסוקים בה ב'אטרף' ולא היו לנו חיים אישיים משלנו עד שיום אחד קיבלתי המלצה של איזושהי פרופסורית.
בארץ פוחדים לומר להורה שהילד שלו מפגר. והפרופסורית הזו פשוט אמרה לנו את זה בצורה ישירה. הגענו לפגישה. שמו לנופר שטיח משחקים והתיישבתי לשחק איתה שם. אשתי ישבה מול הפרופסורית ולאחר כמה דקות היא קראה לי ושאלה אותנו: "אתם יודעים שהיא מפגרת?"
לפני כן די הדחקנו את זה ונזהרו לומר לנו את זה ישירות אלא במילים אחרות. אשתי עברה תהליך אבלות ואני עשיתי שינוי בחיים. לא מעניין אותי שום דבר מאז. הבנתי שהיא לא תהיה פרופסורית אבל מבחינתי המשמעות החדשה של חיי היא שהיא תחייך כל חייה. כל השאר לא מעניין אותי- לא שתדע לקרוא ולא שום דבר אחר".
שיתוף פעולה עם רשות הספורט והעמותה לקידום תרבות הגלישה והספורט הימי
העמותה לקידום תרבות הגלישה פנתה לנמרוד דרך עדי קלנג שחלם ללמד את הילדים המיוחדים לגלוש ומשם, הם החלו לקיים במקביל לחוג הקיאקים גם אימוני גלישת גלים. "מבחינתי זה היה פשוט – אם טוב להם והם יצחקו ויחייכו זה יעבוד- היום כולם מאוהבים בזה וחברי העמותה מתנדבים. יש שני חוגים – קיאקים אחת לשבוע ואחת לחודש בערך – חוג שנוסף של גלישה, הכול קורה בימי שבת".
כבר התקיימה תחרות קיאקים ראשונה לפי כשנה. הילדים נהנו וההדים היו גדולים מבחינת קהל, כולם דיברו על זה. ההפנינג הכיף והצחוק הפכו להיות ה- דבר. משם, אנחנו מנסם להשתלב בכל אירוע ימי שקורה בעיר. למשל: עשו מקצה ראווה של קיאקים- מקצה שליחים וגלישה עם מתנדבי של העמותה באליפות הגלישה על סאפ שהתקיימה לאחרונה.
כל כך בתוך העניין
מבינים את המשמעות של תחרות, רוצים לנצח חשוב להם. כולם מקבלים מדליות. לומדים גם לדעת להתמודד עם הפסד- כדי למנוע תחושות לא נעימות כולם קיבלו מדליית השתתפות בצבע זהב, וכולם עלו על הפודיום.
בתחרויות בעולם, יש לפעמים שעות של פסיכולוגיה עם הילדים, עבודה מופרת להבין, לפנות אליהם… אבל זה שווה הכל.
ההמלצה האישית למשפחות שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים:
- לא להפסיד את התא הביתי – ילדים נוספים, ההורים עצמם ועוד…
- לעשות עם הילדים הללו פעילות גופנית, או כל דבר אחר שייתן לכם זמן לעצמכם, נישה שבה יהיה לכם ניקוי ראש וזמן לעצמכם. זה כמו מדיטציה לנקות את הראש.
- אסור להפסיק לחיות.
העלות של החוג הזה היא 30 ₪ לחודש בהם משתמשים לקנו ארטיקים או מדליות, דלק לסירה למועדון הימי וכו'… יש מגבלה של גיל מ- 14 ומעלה כדי לא לפגוע בקבוצה. לפעמים יש פעילות עם ילדים צעירים יותר. אם נצטרך עוד חוגים ועוד קיאקים אנחנו נשיג אותם- תלוי בצורך ובביקוש של הקהל.
