לא פעם קרה מקרה שבו מאבטח בכניסה למקום ציבורי מנע פיגוע או אסון כבד. היום, במדינה בה אנו חיים, שמירה ואבטחה קודמים לכל והם חלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלנו. אנו נתקלים בשומרים כמעט בכל מקום אליו אנו הולכים. אם זה הגן של הקטנים שלנו, במקום העבודה שלנו, בחניון, במרכזי קניות, במוסדות ציבורים, במרכזי כנסים ועוד. כיום, החוק מחייב שיכון של שומר בכניסה למקומות אלו. לשם כך נוצרו ביתני שמירה (או בשפת העם, בוטקה).
למה נועדו ביתני שמירה?
ביתני השמירה נועדו לשיכון השומר הנמצא במקום לשם הבידוק הביטחוני בכניסה למתחם, כך שנראה אותם לרוב בכניסה למבנה, חניון או מתחם פתוח אך מגודר, לדוגמא יריד. ביתן השמירה מגן על השומר מפני תנאי מזג האוויר, כך שהשומר לא יושפע ממנו ויהיה מוגן מרוחות, גשמים או חום. בדרך זו, גם בחום של אוגוסט וגם בגשם של אמצע פברואר, השומר יוכל לבצע את תפקידו כראוי בסביבת עבודה הולמת ובטוחה.
אילו סוגים של ביתני שמירה קיימים?
ישנם סוגים שונים של ביתני שמירה, חלקם קבועים וחלקם ניידים. ניתן לרכוש ביתני השמירה במגוון סוגים וגדלים, המשתנים לפי הצורך. האיטום של ביתן השמירה הוא חזק מאוד ומבודד, כך שהוא עמיד בפני רוחות, גשמים וחום. ביתני השמירה, לרוב, מגיעים עם תאורה מובנית, שקעי חשמל ושקע הכנה למזגן. הביתנים הניידים מצוידים בארבע "אוזניים" כך שניתן להרימם עם מנוף בקלות וכך, אם יש צורך, ניתן לנייד אותם ממקום למקום. הביתנים בעלי מרזב היקפי המיועד לניקוז מי הגשמים דרך ארבעת הפינות של המבנה במרזב פנימי חבוי. היתרון הגדול בביתני השמירה הקבועים, כמו גם הניידים (מלבד זה שהם ניידים וניתן להזיזם בקלות ממקום למקום), הוא שהם גם מודולריים, כך שניתן ל"הרכיב" אותם לפי בחירה. ישנם ביתנים עם חלון אחד וישנם ביתנים עם ארבעה חלונות, דבר זה גם תלוי בגודל הביתן. ניתן לבחור בין מספר סוגי חלונות , חלון קבוע או הזזה, עם סורג ברזל או בלי. כמו כן, ניתן לבחור את סוג הדלת – חצי דלת זכוכית והחצי השני אלומיניום או דלת שלמה מפלדה.
כך או כך, ללא קשר לסוג המבנה הנחוץ ולעיצובו, ביתני שמירה הם מוצר הכרחי ואף קבוע בחוק. המשמעות היא, אם אתם בעלי מתחם קניות, חניון או מבנה הזקוק לשמירה קבועה, אזי, אתם מחויבים לשכן את השומר במבנה אשר יאפשר לו להעביר את שעות העבודה שלו בנוחות ובהגנה מרבית.
למידע נוסף על ביתני שמירה, כנסו לאתר https://www.cabin-container.asclean.co.il/
תמונה: ארבל שטראוס
3 תגובות