בשנת 2016 נחשפה אחת הפרשות המטלטלות שידעה המדינה – פרשת אלון קסטיאל. דמות מוכרת בחיי הלילה, שבמשך זמן רב פעל מאחורי הקלעים תוך ניצול נשים, סימום ופגיעה מינית. רק בדיעבד התברר כי היו מי שזיהו דפוסי התנהגות חריגים ואף מנעו ממנו כניסה למקומות בילוי מסוימים – ובכך הצליחו, אולי מבלי לדעת, למנוע פגיעות נוספות.
הסיפור הזה הפך לנקודת מפנה. תזכורת כואבת לכך שאלימות והטרדות מיניות אינן מתרחשות בוואקום – הן מתקיימות בתוך מרחבים חברתיים, ולעיתים ניתן לעצור אותן דווקא שם: בכניסה למועדון, מאחורי הבר, בעמדת האבטחה.
מודל “תו התקן”
יוזמה שמטרתה להפוך את מקומות הבילוי לשותפים פעילים במניעת אלימות מינית. המודל רואה בבעלי ברים, מנהלי מועדונים, ברמנים ואנשי צוות – לא רק נותני שירות, אלא שומרי סף בעלי יכולת אמיתית לזהות מצבי סיכון, לפעול בזמן, ולמנוע פגיעה.
היוזמה פותחה על ידי סופיה גורדייב, כחלק מעבודת התזה שלה בלימודי ניהול ויישוב סכסוכים, והפכה עם השנים למודל יישומי בשטח – בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, משטרה וגורמי רווחה.
0
0
השבוע התקיים באשדוד כנס ייעודי לבעלי ברים, מועדונים ולופטים, כחלק מההיערכות לקראת תקופת הסילבסטר – תקופה המאופיינת בצריכת אלכוהול מוגברת, עומסים, ולעיתים גם באירועי אלימות.
בכנס השתתף כפיר פרץ, ממשטרת אשדוד, אשר העביר תדרוך מקצועי בנושא רישוי עסקים, אלכוהול, מניעת קטטות והתנהלות נכונה במרחב הבילוי. לצידו, לקחו חלק שחר כחלון וזהר סלוצקי מטעם מהות – הרשות העירונית לביטחון וחוסן קהילתי, שהובילו סדנה מעשית על יישום “תו התקן” והאחריות המוטלת על בעלי המקום וצוותיהם בזיהוי, דיווח והתערבות במקרי הטרדה או חשד לסם אונס.
בכנס נכח גם קצין האג״ם, אשר בירך על שיתוף הפעולה והדגיש את חשיבות החיבור בין גורמי האכיפה, הרשות המקומית ובעלי העסקים – כחזית משותפת ליצירת מרחב בילוי בטוח יותר.
המסר היה חד וברור: מניעת אלימות אינה מתחילה רק בתחנת המשטרה — היא מתחילה בשטח. בבחירה לראות, לשים לב, לעצור בזמן ולפעול באחריות.
כשבעלי מקומות בילוי הופכים לשותפים ולא רק למארחים – נוצר שינוי אמיתי.
וכשקהילה שלמה מתגייסת, אפשר למנוע את המקרה הבא
