כמי שהתמכרה לים בשנים האחרונות, התמכרות מהסוג שלא מצריכה גמילה, ברור לי שלא אחמיץ הזדמנות לנצל את הבמה ולהשתמש בים כמאמן מנטלי. מה לעשות – הים הוא הפסיכולוג, המאמן והחבר הכי זמין שלי והוא, בניגוד לבני אדם, אף פעם לא […]

זוגיות שלא זזה לשום מקום, עבודה שכבר לא מרגשת, קשרים חברתיים שנשארים שטחיים והכי חשוב- הקשר שלנו עם עצמנו. כשאנחנו מבינים שהיום שעבר נראה בדיוק כמו אתמול, שלשום ושבוע שעבר. השגרה אולי נראית מתפקדת מבחוץ, אבל מבפנים היא כבר לא […]

איך לדבר עם בני נוער על סיגריות אלקטרוניות, בלי להפחיד ובלי לאבד את הקשר דמיינו גאדג׳ט גאוני ויפייפה, עם ריח מתוק וטעם של תות, אבטיח ומלון. עד כאן יפה. מדובר בסיגריה האלקטרונית ואפשר לגמרי להבין למה בני הנוער רואים בה […]

הם לא באמת מתכוונים להיות חצופים, אבל כשמתבגרים מתעייפים מהעצות שלנו וכל מילה שלנו נשמעת להם כמו ביקורת, הם עוטים שריון. לפעמים, השריון הזה נשמע כמו חוצפה: “די כבר”, “עזבי אותי”, “מה את מבינה בכלל?” משפטים שנשמעים לנו כפגיעה, אבל […]

יש שיחות שאי אפשר לדחות לנצח. לא תמיד נצא מהן נקיים, אבל אם נלמד לעבור אותן בטוב, נצא חזקים יותר. ניסיתם פעם לנהל שיחה רגועה עם מישהו כשהדם שלכם רותח? וולקאם לחיים האמיתיים. את רק רוצה להסביר, הוא שומע ביקורת. […]

יש תחושה משונה ברחובות. אנשים מחייכים שוב, כאילו החיים חזרו למסלולם, אבל מתחת לפני השטח הם בעצם מנסים עדיין להסדיר נשימה. אז מותר כבר לשמוח, כשברקע מתנגן הפס הקבוע של שמות חללים, אזכרות, ומשפחות שעדיין לא נושמות? המעבר הזה, בין […]

שלא תגידו שלא אמרתי לכם… זה מתקרב. “אחרי החגים” כבר עומד מעבר לפינה, מנפנף לנו מהצד השני של הסוכה. היומיים האחרונים של החג תמיד מרגישים כמו תחנת ביניים, קצת חופש, קצת געגוע לסדר והרבה מחשבות על מה נרצה שיקרה אחרי. […]

יש רגעים שאני מרגישה כאילו אני חיה בין שני עולמות. מציאות של גם וגם מצד אחד עולם של כאב, אובדן, מלחמה, אנשים שחסרונם נוכח כמעט בכל מקום במדינה, התחושה שאנחנו אומה פצועה שמחפשת אוויר לנשימה. ומצד שני החיים במלוא מובן […]

האמת? ההבטחות הגדולות מידי שמגיעות עם תחילת השנה משעשעות אותי. הן מזכירות לי כמה אנחנו צמאים להתחלה, גם אם היא לפעמים גדולה עלינו בכמה מידות. החיים הרי לא משתנים בזינוק, הם משתנים בצעדים קטנים, יומיומיים. זה לא רק אצלי. גם […]