הלן גלבר יוצאת בחריפות נגד איש התקשורת ינון מגל, בעקבות התבטאות שהיא מייחסת לו ביחס לגדי איזנקוט, שלדבריה הציגה את איזנקוט כאדם שמופעל בידי אחרים תוך התייחסות למוצאו המרוקאי. בפוסט אישי ונוקב שפרסמה, גלבר, המתגאה בשורשיה המרוקאיים, טוענת כי הדברים חורגים הרבה מעבר לפגיעה באיש ציבור מסוים ומשקפים תפיסות מיושנות המערערות על עצמאותם, כישוריהם ויכולתם של יוצאי מרוקו להנהיג ולקבל החלטות בכוחות עצמם. גלבר מדגישה את תרומתם של בני הדורות הקודמים לבניית המדינה, את הערכים והמסורת שעליהם גדלה ואת התנגדותה לניסיונות לקבוע מי מייצג באופן אותנטי את הציבור המזרחי. לצד הביקורת על מגל, היא מסבירה את החלטתה להצטרף לדרכו הפוליטית של איזנקוט, החלטה שלדבריה מבוססת על הערכתה לניסיונו הביטחוני, לממלכתיותו, לצניעותו ולמנהיגותו, ולא על מוצאו העדתי. גלבר מזכירה את שנות שירותו כרמטכ"ל ואת האחריות שנשא בקבלת החלטות ביטחוניות מורכבות, וטוענת כי הניסיון להציגו כמי שאינו חושב ופועל באופן עצמאי אינו מתיישב עם דמותו כפי שהיא מכירה אותה. את דבריה היא חותמת בדרישה ממגל להתבייש ולהתנצל, ובהבהרה כי הזהות והמורשת המרוקאית אינן שייכות למחנה פוליטי כלשהו.
להלן הפוסט המלא שפרסמה הלן גלבר:
כשינון מגל מדבר על גדי איזנקוט כעל מרוקאי שמישהו אחר מפעיל אותו מאחורי הקלעים, הוא לא רק פוגע באדם אחד. הוא מחזיר אותנו לשיח ישן ומכוער, שבו המוצא שלנו הופך לסיבה לפקפק בעצמאות שלנו, ביכולת שלנו להנהיג ובזכות שלנו לחשוב בעצמנו.
אני גאה בשורשים המרוקאיים שלי. גאה בבית שבו גדלתי, בערכים שספגתי, במסורת, בתרבות ובאנשים שבנו את המדינה הזאת בעשר אצבעות.
ההורים והסבים שלנו לא עלו לכאן כדי שמישהו יחלק לנו תעודות מזרחיות. הם לא עבדו קשה כל חייהם כדי שעיתונאי או פוליטיקאי יחליט מי מרוקאי מספיק, מי מזרחי אמיתי ומי רשאי להנהיג.
אנחנו לא צריכים אישור מאף אחד להיות מרוקאים. ואנחנו בוודאי לא צריכים שמישהו יחשוב במקומנו.
אני בחרתי להצטרף לדרכו של גדי איזנקוט. לא בגלל המוצא שלו, אלא בגלל האדם שהוא, הערכים שהוא מייצג והמנהיגות שאני רואה בו.
0
0
אני מכירה מנהיג שמביא איתו עשרות שנים של שירות למען המדינה, ניסיון בקבלת החלטות קשות, אחריות אישית, ממלכתיות וצניעות. אדם שיודע להקשיב, לגבש עמדה ולעמוד מאחוריה גם כשהמחיר האישי כבד.
גדי איזנקוט היה רמטכ”ל, נשא על כתפיו את ביטחון המדינה, קיבל החלטות של חיים ומוות והוכיח פעם אחר פעם שהוא אדם עצמאי, שקול ואמיץ. אפשר להסכים איתו ואפשר לחלוק עליו, אבל הניסיון להציג אדם עם רקורד כזה כמי שאחרים חושבים ומחליטים במקומו אינו מתיישב עם המנהיגות שאני מכירה מקרוב.
אני גאה להיות חלק מהדרך שהוא מוביל, ואני רוצה לומר עוד משהו – המורשת המרוקאית אינה רכושו של אף אחד – לא של מפלגה, לא של מחנה פוליטי ולא של אף פרשן בטלוויזיה.
היא שייכת לכולנו.
הגיע הזמן להפסיק לדבר בשם המרוקאים ולהתחיל לכבד את המרוקאים.
ינון תתבייש ותתנצל ויפה שעה אחת קודם.
צילום אלעד מלכה
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
