אז תראו, איכשהו יצא שהפכתי להיות הפרסומאית הבלתי רשמית של הים.
בשבוע שעבר פרסמתי ברשת סרטון שבו צילמתי גולש, מהמיוחדים והמוכשרים באמת באשדוד. כשראיתי אותו גולש קרוב לשעתיים בסערה, הבנתי את התשוקה לדבר שמשחררת ומאפשרת וכתבתי על זה בפוסט. בואו, אני לא באמת משווקת ים, אבל אני בהחלט בעד חיים מלאים, שיש בהם לפחות דבר אחד, שיאפשר לנו לפעול מתוך תשוקה וישמור אצלנו תחושת חופש.
איכשהו הסרטון הזה הגיע להמון אנשים, וקיבלתי לא מעט תגובות על הטקסט שנגע בהם, לא פחות מהגלישה עצמה. מי שמסתכל על גולשים מקרוב רואה אמת לא מאוד "אינסטגרמית": רוב הזמן לא תופסים את הגל המושלם – הם עולים ונופלים, מתחרטמים ומתערבלים, נשטפים שוב ושוב, מבלים גם שלוש שעות במים ויוצאים לפעמים עם שניים או שלושה גלים טובים.
אז איך כל זה מתחבר לחיים עצמם?
הים מאמן אותנו בדיוק במה שחסר לנו ביומיום: סבלנות, התמדה ויכולת לשהות גם כשלא מצליחים. הוא לא מתגמל קיפאון ולא מעניש נפילה – הוא מזמין להמשיך לעוד ניסיון, להמשיך לנוע ומציע עוד אפשרות. לא במקרה כל כך הרבה אנשים שונים מוצאים בו את המקום שלהם.
קחו לדוגמה את קבוצות "הגולשות בוורוד" – הנשים המחלימות מסרטן שחותרות על סאפ, שמובילה חלי אלקיים – נשות הקבוצה מגיעות מידי שבוע לאימון חתירה, מכיוון שהן מוצאות בים מקום של ריפוי, תחושת חוסן ונצחון של הגוף. גולשים פראלימפיים בבית ספר לגלישה נגישה ״גל גלים״ שמאמן עדי קלנג יחד עם מאות מתנדבים, מספרים שהם מוצאים בו חופש, עוצמה ושליטה – עד כדי שינוי חיים של ממש. בין אם אלה נשים מחלימות, או גולשים פראלימפיים, כולם מגיעים לים מתוך ידיעה ברורה: יש שם משהו שמחזיר להם כוח ותחושת חיות ומסוגלות.
0
גולשות בוורוד
0
אז איך תמצאו את התשוקה שלכם ?
1) הקשיבו לסקרנות שלכם ולמה שמתעקש לחזור
איפה אתם מרגישים סקרנות, או ניצוץ קטן של עניין, כזה שחוזר שוב ושוב? לפעמים החופש מתחבא בדברים שנדמה לנו שהם רק תחביב קטן. הקשיבו למה שמרגש ולא עוזב אתכם.
2) שימו לב איפה אתם מרגישים “זמן שנעלם”
אותו מקום שבו אתם שוכחים מהשעה ומהמשימות ופשוט שוקעים בו. זה סימן טוב ששם יש לכם מרחב אמיתי. בין אם זה בטבע, ביצירה או בפעילות מסוימת -זה המקום שלכם.
3) הרשו לעצמכם להתנסות וגם להישאר
לפעמים כדי למצוא את החופש שלכם, צריך פשוט להיות פתוחים ולנסות דברים חדשים. שימו לב – כדי לשמר אותו, כדאי להתמיד ולהישאר שם גם בימים פחות נוצצים.
שמעתי השבוע את המשפט "הים לא מקום לברוח אליו, זה מקום לחזור אליו״. כי כשיש מקום כזה, כבר לא צריך לברוח מהחיים ואפשר פשוט לחיות אותם במלואם. בחרתי לכתוב על הים, כי כל מי שמכיר אותי יודע שהים הוא האהבה והתשוקה שלי, אבל לא כולם באמת צריכים ים וגלישה כדי לממש תשוקה ולהרגיש חופש. כן חשוב שלכל אחד יהיה ״ים״ משלו לחזור אליו.
