״הטיפ של מיקה״ – אל תתחילו שנה לפני שתכננתם את הסוף שלה

״הטיפ של מיקה״ - אל תתחילו שנה לפני שתכננתם את הסוף שלה

במקום להתחיל שנה בעוד התחלה, בואו נדלג רגע אל הסוף.

דצמבר 2026  אתם כבר שם. השאלה היא – איזו גרסה שלכם עומדת שם ומסתכלת אחורה?

אז איך הופכים את התמונה הזו של סוף השנה למשהו שקורה באמת, ולא נשאר רק בדמיון?

מתחילים מהסוף

באימון מנטלי, אנחנו פועלים הפוך בכוונה, מסתכלים קדימה ואז צועדים אחורה. זה עוזר לנו לבנות את השלבים בצורה יותר מודעת וממוקדת. כשאנחנו מדמיינים את נקודת הסיום, נוצר לנו מצפן מנטלי ובהירות  – לאן אנחנו הולכים.

"תמונת עתיד מיטבית"

תמונה ברורה, חיה ומוחשית של איך היינו רוצים שהחיים שלנו ייראו בסוף התקופה ומתוכה בונים את התוכנית שתכוון אותנו לשם. תמונת עתיד מיטבית מזמינה אותנו לשאול: איזה הרגלים כבר נטמעו וטבעיים לנו? מה מרגיש יציב, רגוע, פחות במאבק?

כדי שלא נתפזר בין רצונות והחלטות, חשוב שיהיו לנו עוגנים שיגדירו את איכות השנה: יותר נוכחות, יותר תנועה, קשרים מדויקים יותר, תחושת מימוש. העוגנים האלה הם המצפן המנטלי שלנו והם עוזרים לנו לבחור נכון גם כשאין זמן או כשקשה.

הרגל מפתח

שלב שרוב האנשים מדלגים עליו ולכן גם נופלים. בוחרים הרגל מפתח אחד שמחובר ישירות לתמונת העתיד המיטבית שלנו. לא הכול, לא עכשיו. הרגל אחד שאם הוא מתקיים – הוא משפיע גם על תחומים אחרים. זה יכול להיות עשר דקות ביום של שקט או כתיבה, שיחה יזומה אחת בשבוע עם מישהו משמעותי, פעולה יומית קטנה לקידום מקצועי, או עצירה מודעת לפני תגובה אוטומטית. הרגל כזה שכבר כשעושים אותו – מרגישים שאנחנו מתקרבים לתמונה שבחרנו. כדי שההרגל הזה באמת יחזיק, הוא חייב להתחבר לחיים עצמם. לא “כשיהיה לי זמן”, אלא מתי זה קורה בפועל: אחרי הקפה של הבוקר, לפני שאני נכנסת הביתה, בזמן נסיעה קבועה, רגע לפני השינה. תמונת עתיד מיטבית שלא מתורגמת לשגרה – נשארת רעיון יפה.

0

מסתכלים קדימה ואז צועדים אחורה

0

מדד ההצלחה החדש

נצמצם שימוש במושגים "מושלם" או "לא מושלם", נתמקד בתנועה וחזרה לדרך. האם הייתי בתנועה השבוע לעבר תמונת העתיד שלי? האם חזרתי לעצמי גם אחרי שפספסתי? האם שמתי לב להתקדמות? השינוי לא יימדד בשלמות אלא בהתמדה בהרגלים החדשים.

חמלה

החלק שאי אפשר בלעדיו. בלי חמלה אין שינוי שמחזיק לאורך זמן, כי לא כל יום נראה אותו דבר, לא כל שבוע מרגיש מוצלח, וזה חלק מהדרך. מי שממשיך גם אחרי נפילה קטנה, מי שלא מוותר לעצמו בשם הביקורת – הוא זה שמגיע בסוף השנה אל תמונת עתיד מיטבית שעליו חלם.

בסוף, שנה טובה היא לא עניין של לוח שנה, היא פשוט החלטה. והחלטה טובה נמדדת בבחירה היומיומית ובצעד קטן שמחובר למי שאנחנו רוצים להיות. אם נדע איך אנחנו רוצים שהשנה תסתיים, נגדיר בדיוק מה אנחנו רוצים לראות בסוף – יהיה לנו הרבה יותר קל לדעת איך להתחיל אותה.

קחו מצפן – צאו לדרך.


מיקה בראון – מאמנת אישית
מתמחה בעבודה עם בני נוער, מערכות יחסים והטמעת הרגלים חדשים לחיים.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*