קבלת החלטות היא לא רק עניין של הגיון, הרבה פעמים היא עניין רגשי. זה לא שאין לנו דעה – יש, אבל איכשהו אנחנו הופכים כל החלטה למן לדיון פנימי מתיש, כאילו משהו נורא יקרה אם נבחר “לא נכון”. אנחנו שוקלים, בודקים, מתלבטים ולפעמים מרגישים מאוד רציניים ואחראיים אבל בפועל? פשוט לא זזים.

המוח שלנו מתוכנת להימנע מאובדן, לעיתים יותר ממה שהוא מחפש רווח. ברוב המקרים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אבל מפחדים לשלם את המחיר של הבחירה, כי החלטה אמיתית אומרת גם ויתור ועל ויתור איכשהו, הרבה יותר קשה לנו לחתום. ויתור מרגיש כמו סיכון. ואז המוח שלנו עושה את מה שהוא יודע הכי טוב – מעכב, דוחה, משאיר אותנו באזור המוכר והבטוח. גם כשהאזור הזה כבר לא טוב לנו.

זה קורה לנו במקומות הכי אישיים, דווקא היכן שהמחיר הרגשי מרגיש גדול יותר. במיוחד כשזה נוגע לאנשים שאנחנו אוהבים. כמו קשר שאנחנו נשארים בו, לא כי טוב לנו באמת, אלא כי אין משהו רע מספיק כדי ללכת. אז מחכים. מושכים זמן וקוראים לזה זהירות. בהורות, כשאנחנו יודעים שצריך להציב גבול ברור, אבל לא מציבים. מדברים עם עוד הורה, עוד יועצת, עוד גוגל, רק כדי לא להחליט עכשיו. אנחנו יודעים מה נכון, אבל חוששים מהתגובה.

בואו נדבר על הבחירה – לא להחליט. לא להחליט מרגיש לנו כמו אזור בטוח. כל עוד לא בחרנו – לא הפסדנו. לא טעינו – לא איכזבנו אף אחד.  המוח ממש אוהב את המקום הזה , פשוט כי הוא חוסך התמודדות. אבל זו אשליה קטנה וממכרת, כי בזמן שאנחנו "עוד חושבים" הזמן עלול להחליט בשבילנו… איך שלא תספרו את זה לעצמכם, להחליט לא להחליט זו דחיינות. לא דחיינות של עצלנות, אלא דחיינות מתוך פחד.

0

מסכמים את השבוע… את הניוזלטר שלנו אתם מכירים?

0

אז איך מחליטים כשאין ודאות? הנה כמה כיוונים שיכולים לעזור:

לא נשארים באזור האפור כשאין החלטה

זו תקיעות. אי אפשר לקרוא לזה תהליך. כשהחלטנו לא לבחור עשינו בחירה, רק בלי לקחת עליה אחריות.

בודקים שלא נדבקנו לאופציה אחת

לפעמים אנחנו מתחברים לאפשרות מסוימת ונשארים שם, כי היא מרגישה לנו בטוחה. שווה לעצור ולשאול בכנות: האם אני באמת שוקלת אפשרויות נוספות שיכולות להיות טובות לי, או רק מחפשת חיזוק למה שכבר החלטתי בלב?

עוצרים מתישהו את איסוף המידע

עוד שיחה, עוד חוות דעת, עוד בדיקה.יש שלב שבו מידע כבר לא עוזר – הוא מבלבל, תוקע ולא יעיל. החלטות לא נולדות מעודף מידע, אלא מהרגע שבו אנחנו אומרים: מספיק יש לי את מה שאני צריך עכשיו אני מחליט

והטיפ אולי החשוב אמת – אל תחפשו החלטה מושלמת.

אין כזו. יש החלטה טובה מספיק לרגע הזה ורוב ההחלטות, בניגוד למה שהמוח אוהב לספר לנו, גם הפיכות…

0

החלטות לא נועדו להבטיח שלא נטעה. הן נועדו להזיז אותנו מהמצב של “עוד רגע”. נכון, לא תמיד נדע מראש איך זה יגמר, אבל כן נפסיק לדחות ונמשיך בתנועה. כי בסוף לא רק הוודאות מחזיקה אותנו, אלא גם האמונה שנדע להתמודד גם אם נטעה.

מיקה בראון – מאמנת אישית
מתמחה בעבודה עם בני נוער, מערכות יחסים והטמעת הרגלים חדשים לחיים.