באשדוד הלך לעולמו סמיון שפרמן ז"ל, ניצול שואה ואיש חינוך שהותיר אחריו מורשת של אהבה, ענווה וערכים. סמיון נפטר בגיל 95, והוא יובא היום למנוחות בעירו.

שפרמן נולד וגדל באוקראינה. בילדותו חווה את אימת השואה כשהיה כלוא בגטו במשך תשעה חודשים. עם עליית השלטון הנאצי נמלט יחד עם משפחתו, והשנים שלאחר מכן עברו עליו במנוסה מתמדת – בין יערות, מרתפים ומקומות מסתור, כדי לחמוק מהנאצים.

לאחר המלחמה השלים את לימודיו התיכוניים, נסע למוסקבה, למד באוניברסיטה והתגייס לצבא, שבו שירת שש שנים. כששב לאוקראינה החל ללמוד הוראה, ובגיל 24 כבר שימש מורה במכללה לרפואה. במשרד החינוך במוסקבה פגש את רעייתו רימה, שהייתה שותפתו לדרך עד פטירתה בשנת 2022.

בשנת 1991, בגיל 60, עלה סמיון לישראל. איחודו עם אחיו ואחיותיו שכבר עלו בשנות ה-70 היה מרגש במיוחד. בארץ עבד כמורה לחינוך גופני ובהמשך כשומר, אך תמיד נותר קודם כול מחנך בנפשו – אדם ערכי, חם, מאמין וטוב לב.

0

0

נכדתו, טלי כוח, ספדה לו במילים נוגעות ללב:

"סבא שלי, איש צבא ואיש חינוך, ניצול שואה שהקדיש את חייו למשפחה, למדינה ולערכים שבהם האמין. הוא עבר דרך לא פשוטה, אבל תמיד שמר על חיוך, על נדיבות, ועל לב רחב שאהב את כולם. סבא שלי היה סמל לעוצמה שקטה, לאופטימיות ולצניעות אמיתית. אדם שתמיד ראה את הטוב באחרים וידע להאיר כל מקום שנכנס אליו. תודה על כל מה שהיית בשבילנו – על הדרך, על האהבה, על הדוגמה האישית. נאהב אותך לנצח."

עצוב לחשוב שסמיון לא זכה לראות את היום שבו החטופים חוזרים הביתה – יום שוודאי היה מחזק בו מחדש את האמונה בטוב שבאדם ובנצח הרוח היהודית.

הלווייתו תתקיים היום (12.10.2025) בשעה 13:15 באולם ההספדים החדש בבית העלמין באשדוד.
המשפחה תשב שבעה ברחוב הרקפת 4 בעיר.
יהי זכרו ברוך.