לא עוד הערכות ללוחות זמנים, לא עוד תלות במזג אוויר, זהו, היא עזבה. בחודש וחצי האחרונות היא הפכה לאטרקציה, למעשה מהרגע שנחתה בחולות אשדוד הפכה האניה הספינה הטורקית לאטרקציה, אטרקציית צילום בעיקר.
בעידן הרשתות החברתיות הכל, אבל הכל חייב להיות מתועד. הים, שגם ביום רגיל מצטלם יפה שידרג לעצמו את הלוק עם ספינת מלט טורקית שמזג האוויר הסוער החליט להביא לחוף מי עמי.
חובבי הצילום הצביעו ברגליים, אין הרבה אשדודים ובכלל, שלא נתקלו באחד מצילומי האניה בורסיה כזו או אחרת.
אולי כי ידעו שזה זמני ואולי כי זה טרנדי וזה סוחט לייקים ברמית אחרות, כך או כך שפך הנחל לא זכה לכל כך הרבה מבקרים ובעיקר לא להרבה עדשות צילום וזויות צילום. זה חלק מהברכה שמביא איתו הגשם.
מי שלא הספיק ככל הנראה ייאלץ לחפש תמונות, מחזה כזה לא קורה כל יום, לא כל חורף ואפשר בוודאות שלא כל עשור.
צילמנו עבורכם כמה תמונות אחרונות כשעה לפני שהצליחה סוף סוף לצאת אל הים הפתוח בסיוע 2 גוררות שהגיעו מחו״ל לחלצה.
קבלת שבת
אשדוד היא עיר מיוחדת, לצד הקידמה, הגודל (חמישית בגודלה) וההובלה במגוון ענק של תחומים היא נשארה עם מנטליות של עיר קטנה. תושביה מגוונים, שונים אבל בכל זאת… דומים.
כשמשהו קורה בעיר כולם סקרנים באותה מידה, ולא משנה אם זו אניה שנסחפה או אניה שבדיוק מחלצים אחרי חודש וחצי מקו החוף.
זה קורה וצריך להיות שם.
שעה לפני כניסת השבת תפסתי את התמונה הזו. יש יותר יפות אבל זו מיוחדת. זו תמונה שניתן לצלם רק באשדוד. לא בירושלים ולא בבני ברק.
זה מה שעושה אותה ואת העיר הזו כל כך מיוחדת. שבת שלום.
תמונות: דודו קקון
וידאו: מלי בונאבידה
