בשעה טובה ומוצלחת מערכת "אור איתן" נכנסה לשימוש בצה"ל.
מדובר במערכת הגנה אווירית ישראלית פורצת דרך, מבוססת לייזר רב עוצמה, שפותחה על ידי רפאל בשיתוף אלביט מערכות, ומיועדת ליירוט רקטות, פצמ"רים, כטב"מים ורחפנים, בעלות נמוכה משמעותית מטילי יירוט שהיו עד עכשיו בשימוש ההגנה שלנו.
מערכת "אור איתן" היא לא נס. היא לא נולדה מתוך תפילה, לא צמחה מהבטחה מיסטית ולא הופעלה בכוח אמונה דתית.
היא תוצר של עשרות שנות לימוד, מחקר, ניסוי, פיזיקה, מתמטיקה, הנדסה, אלגוריתמים ומוחות אנושיים שעבדו קשה.
אין בה קמעות. אין בה לחישות..
כשטיל יורט באוויר, זה לא מפני שמישהו אמר פרק תהילים בזמן הנכון. זה קורה מפני שמישהו למד ליבה. מפני שמישהו ישב בכיתה והבין מסלולים בליסטיים, חישובי זמן אמת וחוקי טבע.
זו האמת הפשוטה והיא אולי לא נוחה למי שמעדיף סיפורים על "השגחה עליונה" במקום אחריות.
ובכל זאת, במקביל להצלחות הטכנולוגיות המרשימות ביותר שידעה המדינה, יש מי שממשיכים לטעון שעם ישראל נשמר בזכות תפילות והשתטחויות על קברים, ולא בזכות מדענים ומהנדסים. לא ככוח רוחני אישי, אלא כתחליף למדינה מתפקדת, לצבא חכם ולמערכת חינוך מודרנית.
0
גאווה ישראלית: צילום מסך מתוך סרט ההסברה של רפאל
0
זהו הפער האמיתי בין מי שמאמין שאפשר ליירט טיל עם ידע, לבין מי שמאמין שאפשר ליירט מציאות עם אמונה בלבד.
המדע לא מבטיח גאולה. הוא כן מספק הגנה.
לימודי הליבה לא „מחלישים זהות”. הם מחזקים חיים.
הטכנולוגיה לא עומדת בניגוד לערכים, אלא היא זאת שמאפשרת לנו להגן על ערכינו בפועל.
אפשר להאמין, אפשר להתפלל, אפשר גם לקוות. אבל מי שמציג את אלה כתחליף ללימוד, למחקר ולעשייה רציונלית, משקר לעצמו ומסכן את כולנו.
טילים לא מתרשמים מאמונה. הם מצייתים רק לחוקי הפיזיקה.
ואם יש משהו שמערכת יירוט מתקדמת מלמדת אותנו, זה לא שיעור באמונה, אלא שיעור באחריות. אחריות להשקיע במדע, בחינוך, ובמחשבה ביקורתית. כי בסופו של דבר, מה שמגן על עם ישראל הוא לא נס, אלא בני אדם שלמדו איך לגרום לאור לנצח את החושך.
אמונה רוחנית היא זכות אישית. אבל מדע הוא חובה לאומית.
