יש שיחות שאי אפשר לדחות לנצח.
לא תמיד נצא מהן נקיים, אבל אם נלמד לעבור אותן בטוב, נצא חזקים יותר.
ניסיתם פעם לנהל שיחה רגועה עם מישהו כשהדם שלכם רותח?
וולקאם לחיים האמיתיים.
את רק רוצה להסביר, הוא שומע ביקורת.
הוא רק שואל שאלה, אתה כבר מרגיש מותקף.
וככה שיחה פשוטה על כלים בכיור הופכת בלי ששמתם לב לקרב הישרדות.
עדיין לא פגשתי מישהו שנולד עם כפתור של ״תגובה מאוזנת״… המוח שלנו מתוכנת קודם כל להתגונן, כי כל מילה שנשמעת כביקורת, עלולה להתפס כאיום על הערך העצמי שלנו.
הבשורה הטובה- יש דרכים לעשות את זה אחרת.
0
0
3 טיפים שתמיד מנצחים:
אמצו סקרנות
ברגע שהמוח נכנס למוד של ״אני צודק״ הוא מפסיק להקשיב.
במקום -למה אתה תמיד…נסו שאלה סקרנית- עזור לי להבין מה קרה שם….
כשתשנו מילים, תרוויחו אנרגיה.
אל תפלו לתגובה אוטומטית
המוח מגיב רגשית בשבריר שנייה, אבל חושב רציונלית רק אחרי כמה שניות.
נסו ״לשבור את הדפוס״ לפני תגובה קחו נשימה אחת, קחו לגימת מים או שתעיפו מבט הצידה.
בשנייה הזו שאלו את עצמכם- מה אתם רוצים שיקרה עכשיו.
90% מהפעמים תגלו שהתגובה שתכננתם לא נחוצה בכלל.
תעשו משהו אחר לרגע.
כי לא ממש בא לכם התרסקות של מילים שאין מהן דרך חזרה.
כשתבינו שזו שליטה ולא חולשה זה יעבוד לכם פיקס.
סיימו בטוב
לא חייבים בהסכמה, חשוב ששיחה קשה תסתיים בכבוד.
משפט אחד כמו “אני לא מסכים איתך, אבל אני מבין אותך” עושה את ההבדל.
תקשורת מקרבת זו אפשרות בחירה. נכון, היא דורשת למידה ותרגול אבל היא אפשרית לגמרי.
להיות סקרן במקום שיפוטי, להקשיב במקום להגיב ולזכור שלא כל שתיקה היא ויתור.
לא כל קרב שווה מדליה, יש פעמים שעדיף שלום בית.
