גם ניתוחים שנחשבים לשכיחים ופשוטים יחסית, טומנים בחובם סיכון מסוים, אף אם נמוך במיוחד. בעוד שמרבית הניתוחים הללו מסתיימים בהצלחה ובהחלמה של המטופלים, ייתכנו גם מקרים בהם הפרוצדורה הפשוטה הולידה סיבוכים רפואיים שאינם צפויים, החמרה במצב המטופל, פגיעה זמנית או קבועה ועד לאובדן חיים.
התסכול וההתמודדות המורכבת עם השלכות של סיבוכים רפואיים מסוג זה, מעלים באופן טבעי את השאלות הנוגעות לסיבה לשמה הניתוח הסתבך, האם ניתן היה למנוע זאת, והאם התקיימה רשלנות רפואית שהובילה לתוצאה המצערת.
חשוב לזכור כי למרות שרפואה עוסקת בתחומי המדעים, לא תמיד מדובר במדע מדויק, ותרחישים מצערים, בין אם במעמד של ניתוח ובין אם במקרים אחרים- עשויים להתרחש גם תחת טיפול רפואי מיטבי.
לצד זאת, ככל שמתעורר חשד לקיומה של רשלנות רפואית בניתוח, חשוב להעמיק ולבחון את פרטי ההליך הרפואי והטיפול שניתן, ובמידת ההיתכנות לפעול למיצוי זכויות ולקבלת פיצוי בגין עוולת הרשלנות, במידה ואכן התרחשה.
סיבות לסיבוכים ולכשלים בהליכים כירורגיים
סיכונים מוכרים, גם אם באחוזים מזעריים, הכרוכים בהליכי ניתוח פולשניים, הם התפתחות של זיהום, דימום, תגובה קיצונית של הגוף לחומרי ההרדמה, פגיעה עצבית מקומית וכדומה. עם ההמלצה על ביצוע הניתוח, מחויב הצוות הרפואי גם ליידע את המטופל על הסיכונים הללו, ולאפשר לו לקבל החלטה מודעת, המבוססת על נחיצות הניתוח ותועלותיו אל מול הסיכונים.
יחד עם זאת, המודעות וההסכמה של המטופל אינם פוטרים את הצוות הרפואי ממתן טיפול מיטבי ומוקפד, העומד בסטנדרטים ובתקנות רפואיות.
הרשלנות הרפואית אינה נמדדת בעצם ההסתבכות של הניתוח, כי אם בנסיבות שהובילו אליו.
לדוגמא: התפתחות של זיהום חמור כתגובה של הגוף לניתוח עשויה להיות בלתי צפויה, ולהתרחש בשל מערכת חיסונית מוחלשת של המטופל. מקרים אלו הם בבחינת סיכון רפואי ואינם נגועים ברשלנות רפואית.
לצד זאת, זיהום שייגרם כתוצאה מסביבת טיפול שאינה סטרילית ו/או שימוש באביזרים רפואיים שלא עברו חיטוי, עשויים להצביע על רשלנות רפואית ועל עילת תביעת רשלנות ועוולה.
איך נוכל לזהות סיבוכים שהתרחשו בגלל רשלנות רפואית
התבחין הראשון והמהותי לקיומה של רשלנות רפואית הוא מתן טיפול (או אי מתן טיפול) באופן שחורג מחובת הזהירות והאחריות אליה מחויבים צוותי הרפואה והטיפול במדינת ישראל. רופא או צוות רפואי וטיפולי נדרשים לפעול בערנות, במסירות ותוך הפעלת שיקול דעת ודאגה לשלום המטופלים, באמצעות מערכות בריאות תומכות ומנחות ותחת פרוטוקולים רפואיים, הנחיות ותקנות המשמשים כמפת דרכים.
ניתוחים הם הליכים רפואיים פולשניים, אשר לרוב מתוכננים מראש ומאפשרים היערכות למטופל ולצוותי הרפואה. בין הסימנים שעשויים להעיד על רשלנות רפואית בניתוח:
- הידרדרות מהירה של מטופל עקב דימום פנימי שלא אובחן בעת הניתוח.
- זיהום שהתרחש כתוצאה מהשארת גוף זר בגוף המטופל, דוגמת: תחבושת, מכשיר רפואי.
- פגיעה באיבר סמוך לאיבר המנותח, כתוצאה מהחלטה על ביצוע הניתוח בטכניקה כירורגית שונה מזו שתוכננה או כתוצאה מבחירה בטכניקה כירורגית שגויה (דוגמא: החלטה על כניסה כירורגית מלאה במקום ניתוח אנדוסקופי כאשר קיימת אפשרות).
- הניתוח בוצע תחת לחץ, אמון "עיוור" שנתן המטופל ברופאיו, ללא קבלת המידע המלא על הסיכונים הנדרש לשם קבלת הסכמה מדעת.
- תלונות של המטופל על כאב או תופעות אחרות שלא זכו למענה, מה שהוליד סיבוך ותגובה מאוחרת ונזק גופני.
- נוסח מעורפל ואי התאמה בין מסמכים רפואיים לאירועים כפי שהתרחשו בפועל: התיעוד הרפואי אינו מזכיר מדדי חום או לחץ דם חריג שנרשמו לפני/אחרי הניתוח, כאבי הבטן עליהם התלונן המטופל מספר פעמים, התיעוד אינו מזכיר אלרגיה ידועה שהתפרצה בעת הניתוח והיוותה את המקור לסיבוך.
חשוב לזכור כי קיומה של רשלנות לבדה אינה מקיימת את התבחינים הנדרשים לקבלת פיצוי כספי, ואלה דורשים לצד ההתרשלות האמורה, גם הצגת נזק גופני או נפשי מוכח, ויכולת לקשור בין השניים באופן שאינו מותיר מקום לספקות.
פניה לעורך דין מומחה
פניה להתייעצות עם עורך דין אינה מיועדת רק למקרים בהם עילת התביעה ברורה וקיומה של הרשלנות מובהקת. עורך דין מקצועי ידע לבחון את המסמכים הקיימים, החשדות ותחושות המטופל, ולקבוע באמצעות הללו האם מתקיימת עילת תביעה וזכות לפיצויי נזיקין, או במקרה מצער של סיבוך רפואי שלא ניתן היה למנוע, והתרחש למרות קבלת טיפול רפואי מיטבי, כמצופה מצוות רפואי בהליכי ניתוח דומים.
