מצוות מחצית השקל נזכרת בספר שמות (פרק ל'), שם מצווה ה' את משה רבנו: "זה יתנו… מחצית השקל… לכפר על נפשותיכם". מטרת המצווה הייתה לספק כסף לצורך עבודת המשכן, ובהמשך בית המקדש. כל אדם מבן עשרים ומעלה היה חייב לתת מחצית השקל, והכסף שימש לקניית קורבנות ציבור.

הייחוד במצווה זו היה שהסכום היה שווה לכולם, עשיר לא ירבה ועני לא ימעיט כדי להדגיש את השותפות השווה בעבודת ה.' בזמן שבית המקדש היה קיים, מחצית השקל ניתנה אחת לשנה, לקראת חודש ניסן. הסכום שנאסף שימש לרכישת קורבנות הציבור המוקרבים מראש השנה החקלאי, שהוא חודש ניסן. במשנה (מסכת שקלים, פרק א') נאמר שבחודש אדר היו משמיעים על השקלים, כדי שכל אחד יוכל להכין את תרומתו עד תחילת ניסן.

מנהג מחצית השקל אחרי חורבן המקדש

לאחר חורבן בית המקדש, המצווה במובנה המדויק חדלה מהחיוב המעשי, אך נותר זיכרון ומנהג לדורות. בימי הגאונים וכותבי ההלכה, נקבע מנהג סמלי, לתת סכום כסף לזכר מחצית השקל, בדרך כלל לקראת חג הפורים.

הסיבה לזמן זה היא שמחצית השקל בימי המקדש הייתה ניתנת בחודש אדר, ולכן סמכו בקהילות ישראל את המנהג לתקופה זו. בנוסף, בפורים קוראים את פרשת כי תשא, שמזכירה את מחצית השקל.

נוהגים לתת מחצית השקל ביום פורים עצמו או בערב פורים. בקהילות רבות נהגו להקדים זאת לקריאת מגילת אסתר בבית הכנסת. יש מקומות בהם נותנים את המחצית כבר מראש חודש אדר, במיוחד כאשר פורים חל סמוך לשבת, כדי להבטיח שכל עני יקבל את הצדקה בזמן.

למי נותנים מחצית השקל

בעבר, הכסף יועד לבית המקדש. כיום, נוהגים לתת את הסכום לצדקה בעיקר לעניים או למוסדות תורה כמו המאיר לארץ. בתי הכנסת שמים קופות ייחודיות למחצית השקל, והרבנים מורים לכוון שהכסף מוגדר כזכר למחצית השקל.

הסכום עצמו אינו קבוע בדייקנות, שכן השקל המקראי שונה בערכו מהמטבע המודרני. רבים נוהגים לחשב לפי משקל הכסף הקדום, וכך מגיעים לסכום של כמה שקלים בימינו, ויש הנוהגים להוסיף ולתת יותר כסמל נדיבות.

יש מנהג רחב לתת מחצית השקל לא רק עבור עצמו, אלא גם בעבור בני משפחתו כולל ילדים קטנים לזכותם ולהגנתם. אומנם במקרא החיוב היה רק מגיל עשרים, אך מנהג זה התרחב, במיוחד בקרב חסידים וקהילות ספרדיות ואשכנזיות כהגנה.

משמעות רוחנית

המחצית מלמדת על ההשלמה ההדדית בין בני ישראל. כל אחד נותן חצי ורק בצירוף עם חבריו נוצרת שלמות. היא מבטאת את רעיון האחדות והערבות ההדדית, ומזכירה כי הקיום הרוחני נשען על שותפות בעם ובאמונה. הנתינה לקראת פורים מחברת בין ההגנה מהמן בזכות הצדיקות והאחדות של העם, לבין זיכרון מצוות המקדש והחיבור לעבודת ה'.

למידע נוסף ותרומת מחצית השקל כנסו לאתר המאיר לארץ מאת הרב יורם אברג'ל