החזרה לספסל הלימודים אמורה להיות רגע של התחדשות, אך בשנת הלימודים תשפ"ו תלווה אותה דאגה כבדה: מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מחסור חמור במורים. לפי נתוני משרד החינוך, ערב פתיחת השנה חסרים כ־1,539 מורים, בעיקר במרכז הארץ, במקצועות מדעיים ושפות זרות. המצב הגיע למצב בו מנהלים מדווחים על כיתות שייפתחו בלי מורים מקצועיים, על חפיפות בין מורים ועל פתרונות חירום כמו העסקת גמלאים וסטודנטים שטרם השלימו את הכשרתם.

בכתבות ארציות נשמעו עדויות לא פשוטות: מורים לחינוך גופני שמלמדים אנגלית, מורים למדעים שנאלצים ללמד היסטוריה – וכל זאת כדי למלא את החלל. ההסתדרות מתריעה שזהו "רמזור אדום בוהק" למערכת כולה.

ומה באשדוד? בעיר החמישית בגודלה בישראל, בה לומדים מעל 58 אלף תלמידים, נערכו מבעוד מועד למצב. מינהל החינוך בראשות יהודית ביטון ביצע מהלכים אגרסיביים לגיוס כוח אדם: איתור מורים צעירים מקומיים, גיוס גמלאי הוראה, והסבות מואצות לאקדמאים. לצד זאת, העירייה השקיעה מיליוני שקלים בתשתיות ותנאים כדי לשמר את כוח ההוראה הקיים – החל משיפוץ מאות כיתות, חידוש מרחבים מוגנים ועד לתוספת אמצעי למידה דיגיטליים.

ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי הבהיר כי "ההשקעה בתשתיות היא השקעה בילדים, אבל המפתח האמיתי נמצא בידיים של המורים. באשדוד אנחנו עושים הכול כדי להבטיח שהמורים יישארו איתנו וירגישו שיש להם גב."

הפער הארצי קיים, אך באשדוד מתעקשים לשדר מסר:

גם אם אין פתרונות קסם, לא משאירים תלמיד לבד. המשמעות היא יותר עומס על המורים הקיימים, שעות פרטניות מוגברות ומעטפת תמיכה מקצועית. מערכת החינוך בעיר מוכיחה שכאשר יש ניהול נכון, אפשר לצמצם את נזקי המחסור הארצי.