ביטול החוק: "בחזקת הגיל הרך"

תאריך: 10/07/2010 | שעה: 11:31 | מאת: מערכת האתר

חוק זה בא ואומר, שבמקרה של גירושי ההורים, ילדים עד גיל 6 באופן אוטומטי יהיו בחזקת האם אלא בנסיבות מיוחדות בהם האם נמצאה בלתי כשירה. כבר מספר שנים שדנים בצורך לבטל חוק זה (ועדת שניט) מה שגורר אחריו כמובן שיח ציבורי נרחב.ארגוני הנשים כמו גם ארגוני הגברים אשר לאחרונה צוברים תאוצה ומתרבים, עולים על בריקדות. ארגוני הנשים טוענים כנגד ביטול החוק בטענה שגם כך לגברים יש יכולת כלכלית טובה יותר , שכן הגברים בממוצע מרוויחים ב-30% יותר מהנשים, הם מאפשרים לעצמם עורכי דין טובים יותר וכעת כדי שהאם תקבל את ילדיה היא תצטרך לעשות ויתורים יותר גדולים על רכוש ומזונות , מה שישאיר אותה יותר חלשה ויותר ענייהארגוני הגברים מצידם טוענים שנוכחותם בחיי הילדים הוכחה במחקרים פסיכולוגיים כבעלת ערך זהה לזו של האם והם לא פחות חשובים ממנה בעיצוב אישיותם והתפתחותם התקינה של הילדים.כמו כן היום אנו מדברים על שינוי חברתי אשר נותן ביטויו גם בתפקידי הגבר החדש ובתפיסתו את עצמו. אני, כאישה וכמי שנמצאת בקשר יומיומי עם מגוון רחב של משפחות בקהילה בתוקף עבודתי, נוטה להסכים במקרה זה דוקא עם הגברים.אנו חיים בתקופה המכונה "פוסט-מודרנית" אשר מביאה עימה שינויים רבים במבנה המשפחה,במעמדן של הנשים בחברה וכינונו של ה"גבר החדש".שינויים אלו מתרחשים לא רק בישראל כי אם בכל העולם המערבי. אנו עדים ליותר ויותר משפחות חד הוריות כתוצאה מריבוי מקרי הגירושין או כתוצאה מהחלטה של אשה ו/או גבר להוליד ילד שלא במסגרת נישואין.

ישנן כיום משפחות חד מיניות- שני גברים או שתי נשים שחיים יחד כזוג ומביאים ילדים לעולם בדרך של אימוץ, הפרייה או כדרך הטבע (עם אדם שלישי). זוגות שחיים יחד ללא נישואין, לעיתים אפילו לא באותו הבית, מביאים יחד צאצאים- גם זו משפחה. בעבר המשפחה היתה במבנה המסורתי שלה- גבר ואישה נשואים עם ילדיהם אשר חיים באותו הבית. המבנה וחלוקת התפקידים היו פטריארכאליים כשהגבר הוא החזק, הוא השולט,הוא הבעלים והוא המפרנס. לא עוד! הנשים, כתוצאה ממלחמות פמיניסטיות אשר לא פוסקות גם בעידן זה, מגשימות את עצמן בתחום המקצועי ובהתפתחות האישית. כיום רוב הנשים נמצאות במעגל התעסוקה וחלק לא מבוטל גם בלימודים גבוהים.

שינוי זה בא לידי ביטוי גם במגזר החרדי והערבי, אם כי במיגזרים אלו השינוי איטי ומינורי.נכון. עדיין מבחינת חלוקת התפקידים במשפחה המצב אינו שוויוני כפי שהיינו רוצות. נשים עדיין לוקחות על עצמן יותר מטלות הקשורות בבית ובמשפחה אבל בל נשכח שכך חונכנו ע"י הורינו או יותר נכון – אימותינו ומדובר בתהליך של שינוי.אני בטוחה שאצל ילדינו שכבר גדלים למציאות שונה,הדברים יתנהלו אחרת. ובכל זאת,הגבר החדש מנסה להתאים את עצמו למציאות הקיימת- לוקח יותר חלק בטיפול בילדים בפרט ובבית בכלל. אני מכירה לא מעט גברים שהם אלה שמבשלים ואופים בבית ואף אחד לא מרים גבה בתמיהה. אפילו על פי החוק הישראלי שהוא לרוב מיושן ואינו משתנה באותה מהירות בה המציאות משתנה, רשאי הגבר כיום לקחת חופשת לידה. נכון שאחוז קטן מהגברים עושה זאת אבל זה מראה על שינוי- בדפוס ההתנהלות, החשיבה והמציאות החברתית ושינוי החוק יכול להמשיך ולעודד את המגמה שהחלה בחברה.ועוד לפני שאנו דנים בחוק זה דרך העיניים של הנשים או הגברים מה עם הילדים שבמהותו של דבר עליהם אנו מדברים? הרי טובת הילד היא האמורה לעמוד בראש מעייניהם של המחוקקים אז מדוע לא לבחון את המצב דרך ראיית "טובת הילד" כשכל מקרה לגופו, בדיוק כפי שנוהגים כרגע בתי המשפט בקביעותיהם לגבי אימוץ הילד הביולוגי של אחד מבני הזוג במשפחות חד מיניות. יש לבטל את החוק הנ"ל ולקבוע במקומו משמורת משותפת.

האבות יקחו יותר אחריות על גידול ילדיהם. הם רוצים, הם מסוגלים והם לא פחות חשובים ומשמעותיים מהאם.לגבי הטיעון של הנשים שביטול החוק ישאיר את האם יותר חלשה וענייה הרי שהשינוי לעובדה זו צריך בראש ובראשונה לבוא משוק העבודה ולא מתחום המשפחה – בתחום זה יש קודם כל צורך לאכוף את החוקים הקיימים המדברים על שיוויון ללא הבדלי דת,גזע ומין ואולי אף לחוקק חוקים חדשים ברוח התקופה. ובכלל, מדינת ישראל צריכה לתת דעתה לגבי עיצוב וניהול של מדיניות משפחה, מה שלא קיים היום כלל, להקצות משרד ואיש מקצוע (אולי שר?!) לטיפול בכל הקשור לענייני משפחה. אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. 

 ניבה הלר
סטודנטית לתואר שני בלימודי משפחה,