אורית קאופמן מנהלת מדרשת אמי"ת מאשדוד מוכיחה שחינוך הוא הרבה הרבה מעבר למה שנעשה בין כתלי הכיתה, הרבה מעבר למה שבין הצלצולים. השבוע הזמינה את  תלמידות כיתה ט', לשבת שלמה בביתה – כשהתלמידות מכינות את השבת המיוחדת.

קאופמן  אם לארבע בנות וסבתא לשני נכדים, מתגוררת בישוב פדואל בשומרון. יש לה עבר עשיר של 25 שנה  בהוראה , בארבע השנים האחרונות היא מנהלת מדרשת אמי"ת למדעים ואמנויות באשדוד. שיחה של שתי דקות איתה מבהירה את התמונה, מדובר במנהלת לא שגרתית, לא אחת כזו שרואה את התלמידים בשעות בית הספר ותו לא. במשך השנים היא הקפידה לשמור על קשר אישי בינה לבין התלמידות. קשר שהוא הרבה מעבר לשיחות מסדרון או טלפונים, למעשה כל התלמידות שלה מכירות את הבית שלה מקרוב- ככה זה שהיא מקפידה בכל שנה, להזמין אותן לשבת שלמה איתה ועם משפחתה. "אני מאמינה שכל התפתחות נוצרת  דרך קשר", היא מספרת השבוע. "אם אנחנו בתוך המרחב הבית ספרי רוצים ליצור התפתחות ערכית, מוסרית , לימודית רוחנית, המקום של הקשר הוא בלתי נפרד מהתהליך, "במקום שיש קשר יש חיים, שם אני מרגישה שהאמת פועמת".

במדרשה שהוקמה לפני כחמש שנים לומדות כ-250 תלמידות. כחלק מתפיסת העולם של חשיבות הקשר האישי, התארחו בשבת האחרונה, כ-40 תלמידות כיתה ט' בביתה של קאופמן, בישוב בפדואל  יחד עם המחנכות מור סיסו ואושרת שוען. כבר בתחילת השבוע שעבר החלו הבנות הצעירות לעבוד ולעמול למען הצלחת האירוע. הן התחלקו לקבוצות ובסיועה של המנהלת והמחנכות לקחו על עצמן משימות, החל מבניית התפריט, קניות בישולים תכני השבת ועוד.

כחלק מההכנות נסעו לפדואל מספר בנות כבר ביום חמישי , וסייעו בהתארגנות לשבת. ביום שישי בצהריים יצאו  שאר הבנות מאשדוד ונסעו לפדואל בשומרון. התלמידות והמחנכות התקבלו על ידי המנהלת ובעלה יורם, המהווה חלק בלתי נפרד מהצלחת השבת ומסייע בכל ההכנות והארגונים.

לאחר ארוחת השבת, מעשה ידי הבנות, שרו כולן יחד את שירי השבת באחדות, סיטואציה שקרבה בהחלט בין הבנות עצמן, וכמובן בינן לבין הצוות. "אלו היו רגעים מרגשים במיוחד", סיפרה השבוע אחת התלמידות הילה מכלוף. לאחר השירה זכו התלמידים לשמוע הרצאה מרגשת על נתינה מפיו של גבי רביבו, אב לשישה ילדים שתרם כליה לאדם זר על מנת להציל את חייו.

למחרת, במהלך השבת, שלמעשה עמדה בסימן נתינה, שמעו התלמידות את סיפוריהן המרגשים של שתי משפחות אומנה, באחת השיחות נכנסה לפתע ילדת האומנה בת ה-14 ואפשרה לתלמידות לשאול אותה את כל אשר עולה על ליבן.  לדברי התלמידות ,אלו היו רגעים בלתי נשכחים.

כששואלים את המנהלת האם הורי הבנות לא חששו לשלוח את בנותיהן לשומרון היא עונה מיד," סבב הלחימה שחוו הבנות ומשפחותיהן רק כשבוע וחצי לפני השבת, רק מראה כמה הן שותפות במעשה הציוני, לא פחות מאף אדם בכל חלקי הארץ, ובכל זאת הרגע שבו הן עמדו בנקודת התצפית המכונה: "המרפסת של המדינה" נקודה ממרום הישוב פדואל בה ניתן לראות 70% ממגורי תושבי המדינה (מישור החוף  כמעט כולו נפרש לפניהן מארובות זיקים ועד ארובות חדרה) וראו את העיר אשדוד, ההתפעלות שלהן הייתה רבה. היה נראה כי משהו נבנה בהן ביחס לקשר העמוק שלנו עם הארץ".

התלמידות הנרגשות מהיוזמה סיפרו על שבת מרתקת ומעניינת במיוחד, "הייתה שבת מדהימה, והשבת החלה כבר באמצע השבוע" הוסיפה התלמידה הילה מכלוף."לקחנו אחריות, קנינו את האוכל לבד, הכנו הכל לבד, אני לא מכירה מקומות או מוסדות חינוך שבהם זה מתרחש. מעבר לכך , ההרצאות היו מרגשות ומעניינות במיוחד, קיבלנו גם ערכים חשובים. מטבע הדברים גם החיבור למנהלת אורית ולמחנכות  התחזק מאוד בעקבות השבת, גם הגיבוש ביננו הבנות"

את ההודעה הבאה קיבלו ההורים מקאופמן במוצאי השבת:  "הורים יקרים , הייתה לנו שבת מיוחדת בזכות האור שבנותיכן הביאו לפדואל .ה' ישמור צאתן ובואן מעתה ועד עולם, זכיתם כולכם".

ההורים עצמם סיפרו כי אכן הרגישו זכות בעקבות השבת. "עלינו לפני שבע שנים לישראל מקנדה", סיפרה קארן כהן אמה של עליזה תלמידת השכבה. "וכל השנים אנחנו מחנכים לאהבת הארץ ולציונות. כשעליזה נכנסה הביתה במוצאי השבת הפנים שלה היו ממש מוארות. הרגשנו שמה שאנחנו מנסים להעביר לה בשבע שנים, הצליחה  לעשות שבת אחת בפדואל".