עפ״י ההכנות וההצהרות המקדימות להפגנה/מחאה שהתקיימה הערב בכיכר אורוגוואי מול ביתו של ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי נדמה היה שהתנועה תעצר ומשטרת ישראל תצטרך להערך בהתאם. בפועל, כ-100 מתושבי הרובע וככל הנראה מצטרפים נוספים יצאו מהכורסה הנוחה בבית ובאו לנסות ולמחות על עתיד הרובע בו הם חיים וכנגד הסכם הגג עליו חתם ראש העיר כעיקר הדגש הוא על המתחם ברובע טו׳.

לכל מי שחיכה שאחרים יעשו עבורו את העבודה הבין הערב ששינויים עושים ברגליים, שמים מגפיים ונכנסים לבוץ, מעט מאוד או אולי מעט מדי עשו זאת הערב, וככה לא משיגים תודעה, ככה לא מעלים עניין לסדר היום.

הרשתות החברתיות מצליחות לעשות מהפכות ודוגמאות לא חסרות בארץ ובעולם, אך הם גם יודעות להטעות, לייקים לא באים להפגנה, לייקים ושיתופים ושלל הרגשות הוירטואלים הם לא ממש מחאה. כדי לשנות שמים את הטלפון בטעינה ובאים ברגל, מביאים חברים אחרת זה נראה כמו שזה נראה בכיכר אורוגוואי.

כבוד למי שלקח את עתידו ברצינות ורצה לשנות אך כדי לייצר אימפקט צריך היה כמות של לפחות פי 10 מהכמות שהגיעה. אפשר לצלם, לעשות שידורים חיים ואפשר לסחוט לייקים עד מחר, כי מחר יעלו סטטוסים חדשים וכל השאר יהפוך לזיכרון.