ה-3.12 הוא תאריך היעד ךערב כינון המועצה שיתקיים במשכן לאמנויות הבמה. אירוע בו על פניו הכל צריך להיות גמור, חתום ומוכן ליציאה לדרך משותפת. האמנם?

ש״ס אמנם מתקרבת בצעדים קטנים קטנים, עקב לצד אגודל לחתימה על הסכם קואליציוני, היא צריכה יחד עם גבי כנפו מנהל המשא ומתן ובא כוחו של יחיאל לסרי את הסולם המתאים לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסו מיד עם היודע תוצאות האמת.

אין ספק בכלל שש״ס תיכנס לקואליציה, הישארותה של ש״ס מחוץ לקואליציה תהיה לא פחות מרעידת אדמה פוליטית, עצם העובדה ששמעון כצנלסון חתם לפני ש״ס זו כבר רעידת אדמה אבל לא מדובר באותה דרגה בסולם ריכטר.

גם תנועת ״אשדודים״ שפינטזה על לא מעט תיקים תאלץ להסתפק ככל הנראה בהרבה פחות אם היא מעוניינת למצוא את עצמה בצד העושה והמשפיע. לא נראה שהם חיכו 5 שנים כדי לשבת בספסלי האופוזיציה ויאלצו להתפשר על תיקים כאלו ואחרים ולקחת את התיקים הרלוונטיים לעשייתם הקהילתית.

אלי נכט, שגם עדיין לא חתם כמו גם בוטרשווילי עתידים לחתום עוד לפני טקס כינון המועצה בשני הבא, השבוע ככל הנראה זה יותר מרתון פסיכולוגי בסגנון מי ימצמץ ראשון או מי יהיה זה שיציע שיציע חבל או סולם כדי שכולם ינחתו לקרקע ויפנימו שהבחירות נגמרו, והגיע הזמן להתחיל לעבוד.

בשיחות החצר בעיר ובבתי הקפה עדיין מנסים לעכל את המהלך של יחיאל לסרי עם סניה כצנלסון. יש האומרים שזה אחד המהלכים ששינו יותר מכל את פניה של העיר אשדוד, דילול הכח של המפלגות החרדיות וייצוג הצד החילוני קרה במכת גרזן חדה אחת. אחרי שזה קרה ואחרי שהעשן שקע מתחילה העיר להבין ולעכל שזה לא היה יכול להיות או לקרות אחרת. המהלך עונה על כל הלקחים שהפיק יחיאל לסרי ממערכת הבחירות ולמרות שבטח לא היה קל הוא הבין צעד אחד לפני כולם שאי אפשר אחרת, גם במחיר פגיה וסכסוך עם השותפות הטבעיות חייבים לקחת את אשדוד צעד אחד קדימה לשם שינוי ולא עוד טחינת מים של 5 שנים שיורכבו ממועצה חלולה וחסרת תוכן.

שורות אלו יכולות להפוך ללא רלוונטיות בעוד כמה דקות, שעות או ימים, מה שכמעט בטוח שביום שני בערב, כולם יהיו לבושים יפה, ינאמו יפה ויחייכו יפה, כי בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, כולם רווצים להראות מנצחים.