בתם של בעלי דירת עמיגור ברובע ח' באשדוד, הופתעה לגלות לאחר מות הוריה, כי למרות צוואתם משנת 2000 היא לא תירש את דירתם, שכן הסתבר בדיעבד לאחר מותם כי הוריה נתנו לכאורה את דירתם במתנה לנינתם (נכדתה של אחותה).

בעקבות תביעה שהגישה הבת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע באמצעות עו"ד אבי טויזר ושמוליק רוזן מטויזר ושות', 10 שנים לאחר שהנכדה עברה להתגורר בדירה של סביה המנוחים, היא תצטרך להתחלק עם הבת התובעת בבעלות על הדירה.

האב נפטר בשנת 2006 ואילו האם נפטרה בשנת 2010. אז נודע לראשונה לבת התובעת, הזוכה על פי הצוואה משנת 2000, כי הוריה המנוחים הוחתמו על ידי אחותה עוד בחייהם בשנת 2005 על מסמך העברת הדירה אצל עורך דין ידוע באשדוד, לפיו הוריה המנוחים העבירו את הדירה במתנה לנינתם.

בשנה שעברה, ולאחר שכל הניסיונות להידברות בין הבת לנינה לא צלחו, פנתה הבת לסיועו של עו"ד טויזר, מומחה בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר טען בשם הבת כי בעת החתימה על השטר להעברת הדירה האב סבל מדמנציה, בלבול והזיות אשר פגעו קשות בשיקול דעתו. לכן אין ספק כי במעמד החתימה על מסמך להעברת הדירה במתנה לנינתו האב המנוח לא היה כשיר מנטאלית לחתום על מסמכי העברת הדירה במתנה לנינתו. משכך ביקש עו"ד טויזר סעד הצהרתי לביטול העברת חלקו של האב המנוח בדירה במתנה.

בכתב ההגנה טענה הנינה באמצעות בא כוחה, כי התעוררותה של התובעת 10 שנים לאחר השלמת "עסקת המתנה" בשנת 2005 נובעת כל כולה מבצע כסף. לטענתה בשנת 2005 אירע סכסוך בין הורי התובעת לתובעת על רקע כספי וסירובה שהם יעברו להתגורר אצלה עקב הדרדרות במצבם הרפואי והכלכלי והצורך בסיוע כספי וטיפול צמוד.

בעקבות חוות דעת פסיכיאטרית ומסמכים מהביטוח הלאומי שהושגו על ידי עוה"ד טויזר באמצעות צווי בית משפט, נאלצה הנינה לוותר על טענותיה ובימים אלה נחתם בין הבת לנינה הסכם פשרה על פיו שילמה הנינה לבת התובעת את שווי מחצית הדירה בקיזוז כספים שהשקיעה הנינה בשיפוצים וההשבחות שנעשו בדירה.