שנה עברה, שנה באה – סיכום

שנה עברה, שנה באה – סיכום

רק לפני שנה במועד מקביל העיר געשה,  הבחירות המקומיות היו בשיאן ובבתי הכנסת דיברו רק על דבר אחד… פוליטיקה. זהות ראש העיר לא הייתה ידועה והאיחוד היה הדבר הכי חם בעיר. זה אומנם קרה רק לפני 11 חודשים ונראה כי מדובר בהיסטוריה לכל דבר ועניין.

קשה לחשוב שלפני 11 חודשים בלבד הכריזו הלן גלבר ואלי לחמני שהם האלטרנטיבה לניהול העיר והיום יושבים באופוזיציה, קשה להיזכר בחתימה של כצנלסון ערב הבחירות שלא ישב עם לסרי ולא פחות קשה להיזכר בעובדה שסיעתו של ראש העיר דיברה על 5-6 מנדטים במועצה.

בפועל, לחמני וגלבר סוגרים אופוזיציה של 4 מתוך 29, כצנלסון השתלט על הקואליציה ופועל בשיתוף פעולה מלא עם לסרי ש… גרד 2 מנדטים וראשות עיר, אבל מי זוכר ומי סופר?

עוד הרבה דברים קרו, או לא קרו תלוי את מי שואלים, בריכה בכל רובע שהבטיח כצנלסון וקאנטרי בשבת, תחבורה ציבורית שמסרבת להסתיים ומצליחה בינתיים להחליף אפילו שם, לביאות שמתפרקות, הבטחות לשידור חי מהמועצה שלא מתממשות, ושקט תעשייתי בכל מה שקשור להתחרדות העיר.

משהו קורה שמסתיימות בחירות, ולא, אני לא מדבר על העובדה שכל הנבחרים לא באים לסיורים במרכזונים, או מפסיקים לאחל שבת שלום / לחזור להודעות / להיות זמינים, משהו קורה גם לזיכרון הקולקטיבי של כולנו, שחי מההבטחות שחוזרות ונשנות בכל מערכת בחירות ושוכח מהן יום אחרי כינון המועצה.

זה לא שנלמד לקח לפעם הבאה, זו הסיבה שבחירות מקומיות מתקיימות אחת ל-5 שנים, אחרי שנה שכחנו הכל אז בעוד 4 שנים יפתח המוח שוב להבטחות חדשות, למתמודדים חדשים ולמערכה חדשה לגמרי.

הנחמה היא שזה לא סיפור אשדודי, זה סיפור עולמי, פוליטיקה פועלת באותה שיטה בכל העולם, משחק מלוכלך פחות או יותר, אבל תמיד משחק מלוכלך, מלא יצרים, שנאה והבטחות שווא.

ניסיתי לסכם כמה אירועים משמעותיים בפוליטיקה המקומית, כאלה שכן קרו בשנה האחרונה וראויים לציון כסוג של סימני דרך:

הקואליציה

המהלך הכי משמעותי בפוליטיקה המקומית שייך לאיש המו״מ של בניית הקואליציה גבי כנפו, כנפו הצליח למקסם את 2 המנדטים המאכזבים לקואליציה רחבה שנותנת שקט תעשייתי לראש העיר, זה יכל להראות אחרת לגמרי אלמלא החתמת הבזק של כצנלסון שלא השאירה זמן לתכניות ה״בלוק החילוני״ שהיה על הפרק. כנפו שהיה הראשון לזהות שאיחודים זה הצד החלש של המתחרים תקף ישר את ראש האריות שהביא איתו לעיסקה 2 לביאות וטרף את הקלפים בג׳ונגל הפוליטי המקומי.

הסכסוך של לסרי עם ש״ס

אחרי מו״מ קואליציוני מייגע וכניסה בדקה ה-90 הטעם הרע נשאר, פתיחה צולעת של כהונה הביאה איתה סכסוכים פוליטיים הולכים ונשנים שגם אחרי הסולחה בחסות הבוס מירושלים לא מצליחה להרים ממש את הראש והטעם המריר עדיין שולט בקומה החמישית. אולי בחירות שלישיות תוך שנה וסולחה נוספת יעשו את העבודה.

פיצול הלביאות

סיעת הלביאות, הדבר הכי נשי בפוליטיקה המקומית והיחיד שהצליח ברמה הארצית עשה את הכל נכון עד שזה הצליח. ברגע ההצלחה שלפו הלביאות ציפורניים והצליחו לקרוע את הרעיון, למרות הפיצול מצליחות לצוף השתיים בנפרד עם עשייה לא מבוטלת מה שאומר באופן חד משמעי שצריך יותר נשים בפוליטיקה.

הזיכוי של הלן גלבר

אחרי מפלת הבחירות התנחמה גלבר בסוג של זיכוי בתביעת המיליונים שרבצה על ראשה מטעמו של האוייב הנצחי ג׳קי בן זקן. בית המשפט גלגל את התביעה לעיריית אשדוד ושחרר אותה לעבודת אופוזיציה, שם היא מתחילה להראות סימני פריחה.

תחבורה ציבורית

הסאגה האינסופית של אשדוד מצליחה להתחדש בשם חדש ותחנות חדשות אך הבשורה עדיין לא נראית באופק, הפרוייקט העונה היום לשם ECHO MOOVE פה כדי להישאר לפחות עד הסיכום בשנה הבאה, ויזואלית יש התקדמות, אך רחוק מלהסתיים.

אגם המרינה

לפני יותר מ-20 שנה נולד חלום האגם במרינה, לא מעט אנשים שרכשו דירה עם פנטזיה לאגם עדיין מקווים להגיע ליום. לפני 5 שנים עמד העניין לשאלת הציבור שהכריע אף הוא: רוצים אגם!. עברו עוד 5 שנים ולאחרונה נערך טקס אבן הפינה. מי ייתן ובסיכום הבא נהיה קרובים לטבילה.

 

 

 

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

[