צהוב

נאום ראש העיר ליום הזכרון לשואה 2018

נאום ראש העיר ליום הזכרון לשואה 2018

ראש עיריית אשדוד נאם, כמידי שנה בטקס המרכזי של יום השואה והגבורה במשכן לאמנויות הבאה, כמידי שנה, למי שלא נכח באירוע אנו מפרסמים את נאומו כפי שנשא, מילה במילה ראש העיר.

ניצולי שואה, וּבְני משפחותיהם היקרים,

בני נוער יקרים.

 

– הערב, בשנת ה-70 להקמתה של מדינת

ישראל, אנו מתייחדים עם זכרם של אַחֵינו

וְאַחיוׂתינו, קורבנות השואה, אשר נרצחו, על

ידי הנאצים ועוזריהם, זוכרים ומזכירים את

אסון הנורא שפקד את עמינו, לפני למעלה

מִשבעים שנה.

 

– מזה 70 שנה, כמניין שנותיה של מדינת

ישראל, שאנו נושאים את אש התמיד. את

לפיד הזיכרון. מתייחדים עם ששת מיליוני

קורבנות השואה, שעלו על המוקד. שְנהרגו

ונטבחו על ידי הנאצים הארורים, רק בשל

היותם יהודים.

 

– 70 שנות זיכַּרון, הַחַרותים לְדֵַירַאוׂן עולם,

בתולדות האנושות. אך בלבנו, לב העם, העם

היהודי, הם חקוקים בְּדַם וּבְדֵמַעות. לַנֶצַח

וְלַעַד!.

 

– זִיכַרון השואה,  הוא מהמשימות היותר

חשובות בתולדות עמנו. הוא חלק מהַמהות

שלנו. דַר בְכְּפיפה אחת עם בניין האומה

ותקומת העם. וְבזכות הַשורדים, ניצולי

השואה, גם אינו סותר אותם. בזכות

הניצולים יַכוׂלְנוּ לשניהם – לַזיכַּרון וְלַתקומה.

 

זֶלדה המשוררת כתבה: "לכל איש יש שם

שנתן לו אלוקים, וְנַתְנוּ לו אביו ואימו"

ואנו מְיַיחדים טקס זיכַּרון זה לכל איש

ואישה, לכל זקן וזקנה, ילד ונערה, תינוק

ועולל מבני עמנו. שפתיל חייהם נִגדַע ע"י

הצורר הנאצי, יִמח-שמו.

"לכל איש יש שם", הוא גם שמו של מפעל ההנצחה שייסד 'יד ושם', המבקש להשיב לקורבנות השואה את זהותם האנושית, היהודית, ולהמחיש לַדורות הבאים

וְלַעולם כּוּלו, כי אחרי המספרים הבלתי נתפסים, שישה מיליון יהודים, עומדים בני אדם.

–  אנשים עם שמות.

–  דמויות אנושיות הנושאות על גבם

היסטוריה ומורשת.

–  ראשי משפחה, אבות ואימהות, הַטרודים

בפרנסת ביתם.

–  ילדים ונערים המשתעשעים במגרש

המשחקים.

–  נְכַדים ונינים המאזינים לסיפורי סבא

וסבתא.

–  לכולם שם, ומראה, וחלום, ותקווה.

–  וכולם, שישה מיליון יהודים, אבדו.

 

בכל שנה, מוזיאון יד ושם מייחד נושא מרכזי

ליום הזיכרון לַשואה וְלַגבורה. והשנה, שנת תשע"ח, 2018, הנושא שנבחר הוא:

"ניצולי השואה מעצבים זיכַּרוׂן, ובונים מדינה". נושא העומד בסימן 70 שנה למדינת ישראל. תְקומה שֶלְצַד הַזִכרוׂן.

 

–  השנה אנו זוכרים את הנספים, אך גם

מאירים במיוחַד, את תקומתַם וְפועלם של

השורדים.

– השנה, אנו מעלים על נֵס, את תרומתם של

ניצולי השואה לְתקומת העם בַּעֶת הַחַדשה,

וְלקבִיעת   צביונה של מדינת ישראל.

 

–  עם כל המטען הרגשי והתודעתי, שניצולי

השואה, נושאים על שכמם. עם כל הצער

והכאב על האובדן, על הסבל ועל השכול.

–  עם כל עומס הַזיכרון, הַחַרוּת על לוח לִּבַם.

אי-אפשר, שלא להתפעל, מתַעצוּמוׂת הנפש,

וְּמכוחות השיקום והיצירה שלהם.

 

– השורדים זַכרו את זעקות המוות של אחיהם,

אך התרכזו בבניין החיים.

 

–  הם חַשו מחויבות עצומה לַנִסְפִים, בשימור

הזיכרון, ואולי יותר מִכַּך בהבטחת העתיד.

 

–  במיוחַד לכם בני – נוער יקרים, כדי שתהיו

הגשר שלנו,להעברת המורשת הזאת

לילדכם ונכדיכם בעתיד. הדורות הבאים

שלנו.

רבים מהשורדים בחרו לעשות את דרכם

לארץ ישראל, ולקבוע כאן את ביתם.

הם השתלבו בכל קשת החיים של המדינה

שֶבַדרך, וְהצטרפו אל המפעל הכביר

של הקמת המדינה וביסוסה.

 

–  אז, על אדמת אירופה, בתוך התופת

הנוראה, בתוככי הַשְמַד וְהַהֶרֶג, בַּגטאות

וְבְּמחנות הַהַשמדה, הם לא יכלו להעלות על

דעתם את מציאות חיינו כיום.

–  הם לא יכלו לַחלוׂם על מדינה יהודית בארץ

ישראל.

על עצמאות מדינית עם ממשל ומשפט, צבא

ומשטרה, אקדמיה ומחקר. את תחיית

השפה, תחיית התרבות ותחיית עולם

התורה והישיבות. את כל מה שעשה את

מדינת ישראל כיום לְעַצמַאִית וחזקה,

הניצֶבֶת במקום של כבוׂד בין קהילת

העמים.

 

–  והם, הניצולים שבינינו. שהגיעו אלינו

לאשדוד, גם לא יַכלו להעלות על דַעתם,

בשיא התופת הנאצית, שהם יהיו שותפים

להקמה ובניה של עיר – וַאם חדשה

בישראל.

WhatsApp-Image-2018-04-11-at-20.36.57

– אשדוד שלנו נבנתה על ידי עולים שבאו

לְכַאן מקרוב ומרחוק. ביניהם, היו רבים

מבין שארית הפליטה, שֶניצלו מהמחנות

וְמִמוראות המלחמה הארורה ההיא.

לכולם מקום של כבוד בדפי ההיסטוריה של

העיר אשדוד ומדינת ישראל..

וְאני מבקש להמחיש לכם בני נוער יקרים,

את תרומתם, הכַּבִירה לבניינה והתפתחותה

של אשדוד, דרך סיפורם של 3 אישים

ושל קבוצה אחת, שחַיו וְחַיים בֵּתוכנו,

שוודאי שמעתם עליהם.

 

– אריה קלנג זכרו לברכה, היה בן 13 כשהוביל את משפחתו ומשפחות נוספות אל החופש בעיצומה של המלחמה, לעבר ארץ ישראל . כאן סיים את לימודיו,  התגייס לצה"ל כלוחם במלחמת השחרור, ומשנת 1962 קשר את גורלו בגורלה של העיר אשדוד, וְליווה את בנייתה והתפתחותה בכל תחומי החיים.

בבנייה ופיתוח כלכלי. בקליטת עולים וחיזוק חברתי. הן כאיש עסקים והן כאיש ציבור. במשך שנים רבות .

– בכל שנה, מעל במה זו, ביום הזכַּרון לשואה

ולגבורה, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכו, דאג

אריה קלַנג, להעביר לצעירים ולמבוגַרים את

סיפור חייו במהלך המלחמה , והנחיל לַדורות

הַבאים את רוח הגבורה היהודית, ואת

תעצומות הנפש, של נער יהודי מול העוולה

וחוסר האנושיות הנאצית. ואשדוד גמלה לו

אהבה והוקַרה והעניקה לו את המעמד

המכובד של יקיר העיר.

 

– יקיר עיר נוסף , ניסים חדד זכרו לברכה,

הגיע לאשדוד  ב-1957 , כחייל צעיר בחיל

ההנדסה, כדי להקים  את גשר ביילי, ולחבר

את אשדוד הקטנה, שהיתה  רק בת שנה אז,

לשאר חלקי הארץ.

 

–  ניסים ילִיד לוב, לקח על עצמו משימה –

להנחיל לציבור את המידע על שואת יהודי

לוב וצפון אפריקה.ולפעול להכרת המדינה

בהם כניצולי שואַה.

 

בהרצאות שנשא בפני תלמידים והציבור הרחב, סיפר על מחנות הַריכוז,  על התנאים הקשים, ועל הַנִספים מארצות עַרַב במלחמה.

היה לו חשוב שֵיְדְעו, שהנאצים לא פסחו על יהדות ארצות ערב, בְּמַסַעוׂת הכיבוש וההרג שלהם.

– והוא פעל רבות, בנושא הפיצוי לניצולי שואה

מארצות ערב ואכן מאמציו נשאו פְרי,

והם הוכרו כְּזַכַּאִים.

ניסים עסק בבנין העיר אשדוד , היה שותף לפיתוחה ושגשוגה והכיר כל פינה בה.

במהלך השנים מילא מִגוַון רחב של תפקידים ציבוריים ועסק בהתנדבות בתחומי עשייה רבים, והתמיד בכך עד יום פטירתו .

 

– יקיר העיר ברוך וינד יבדל לחיים ארוכים ,

גוּיַס לְעַבודות כְּפיה ב1941 בהיותו בן 15 .

ברוך הצליח להימלט ממחנה ההשמדה

בֶלֶזֶ'ץ, כשהוא מתחזה לרועה צׂאן פולני .

 

– הוא התגייס לַצַבַא הַאדום, במטרה לנקום

בַגרמנים, והשתתף בַּקְרַב על ברלין . במהלך

שהותו במחנות, נדר נדר, שאם יֶצֶא חי

מהשואה , הוא ינציח את זֵכֵר הנספים בציור

וּבֵּפִיסול . עם עלייתו ארצה לחם בקרבות

בלטרון, וְּמשנת 1962 הגיע לאשדוד ובנה

בה את ביתו . ברוך וינד בנה את האנדרטה

לַאׂניות ההעפלה, סְטְרוּמַה ומַפקורֵה ,

את פסל הרעות , פסל השלום , פסל שמשון

ופסלים נוספים המוצבים ברחבי העיר.

 

– וְפִסלו  הממחיש את סבל היהודים בשואה ,

מוצג במוזאון השואה בוושינגטון,

וְציוּרוׂ המתאר רַב שְאולץ לרקוד ולנגן

לקול צחוק הַקַלגסים הנאצים , מוצג ביד

ושם. נאחל לברוך היקר בריאות טובה

ואריכות ימים.

– חיים בקרבנו קבוצה נכבדת של אנשים

מיוחדים . הַוְוטֶרַנִים,  אותם וותיקי מלחמת

העולם השנייה שלחמו בנאצים במסגרת

שירות צבאי פעיל באחת ממדינות הברית .

הם עלו לאשדוד בגלי העלייה מברית המועצות לשעבר, וְתַרמו לְביסוסה והתפתחותה של העיר.

מידי שנה בשמיני במאי – יום הניצחון על גרמניה הנאצית , הם עונדים בגאווה את מדיהם ואת המדליות, ואותות הלחימה, וצועדים, שלובי זרועות ,  במצעד שכל כולו אומר תקומה.

כאשר תושבי העיר  מריעים להם על גבורתם. שכן ללא הניצחון ההוא , גרמניה הייתה משלימה את השתלטותה הזדונית, ומחריבה כל זכר לעם היהודי חַס ושלוׂם.

 

– כל אלה, כל אחד מהאנשים האלה, מהווים

רק דוגמא לרבים וטובים המייצגים עבורנו

באשדוד את השואַה, אבל גם את התקומַה.

ניצולי השואה, שעשו כל שביכולתם,

למחוק את זכרונות האובדן  והכאב ,

והחליפו אותם בעשייה, בבניה וביצירה ,

ברחבי מדינת ישראל וגם בעירֶנו אשדוׂד.

–  בשעה זו, נצדיע להם, לניצולים מהתופת

הנאצית, ויחד איתַם נרכין רַאשינו ונתייחד

עם זכְרַם של ששת המיליונים שאבדו לעם

היהודי בַשואה, נזכוׂר את השואה וגם את

התקומַה, את תרומתם הכַּבירה של

הניצולים לבניין הארץ. ובמיוחד נתחייב

כולנו להעביר את המורשת הזאת לַדורות

הבאים.

 

יהי זִכְרַם ברוך.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צהוב
allin-zaf