אם מישהו היה במתח או חשש שסדרי עולם ישונו בגלל המתיחות או האיומים שהטילו מספר מובילי דעה ורבנים בקהילה החרדית אז השבת השניה הגיעה והקיוסק בפארק אשדוד ים חי ובועט.
זה לא שמדובר באירוע גרנדיוזי או איזו שערוריה אבל באשדוד של 2019 ופוסט הטראומה של מחאת השבת הכל נפיץ, כולל מזנון מעץ על גלגלים בפארק אשדוד ים.
הבעיה, אם תרצו איננה הקיוסק, או העובדה שהוא מוכר ברד, גלידה מגנום וקולה זירו, אלא העובדה שלא מעט עסקנים פוליטיים מהמגזר החרדי עלו לאין ספור שידורים ברדיו, התראיינו בכל מדיה מודפסת והתחייבו שהשבת הקיוסק יהיה סגור.
עכשיו הקרב הוא לא על הקיוסק, לא על קדושת השבת ולא על טובת העיר, הקרב הוא על הכבוד. על המילה ועל המנהיגות הפוליטית.
בקדנציה הקודמת סביר להניח שדבר כזה לא היה קורה, הרוב החרדי והקואליציה הגבולית לא יכלה להרשות לעצמה כזה חופש פעולה, אז לכל מי ששאל מה יצא לנו מהבחירות האחרונות, זו דוגמא אחת טובה לשאלה. קואליציה רחבה עם רוב חילוני (אפילו של חבר מועצה 1) היא זו שמאפשרת מרחב פעולה בפעולות קטנות וכירורגיות כדוגמת זו ללא.
לסרי עומד במבחן הראשון שלו בנושא הסטטוס קוו ונכון לעכשיו הוא מתיישר עם המציאות ועם ההגיון. יהיה לזה ככל הנראה מחיר כזה או אחר, אבל נראה שהוא יהיה מוכן לחתום על הצ׳ק.
