המצוי מול הרצוי

המצוי מול הרצוי

אשדוד היא עיר מתוכננת. בוודאי שמעתם את המושג הזה לא פעם. אך במה מתבטע התכנון הזה והאם הוא נכון למציאות של ימינו? כנראה שלא. פרויקט ארצי חדש מבקש לשנות את אותו תכנון עירוני היסטורי ולהפוך את אשדוד ל״עיר לאנשים״ במקום ״עיר למכוניות״. האם יצליח? ימים יגידו.

מאת: שרון מרק

קצת רקע: התכנון המודרני של אשדוד אי שם בשנות ה-50 התבסס על הפרדת שימושי קרקע והבניית אזורים: אזור התעשייה אותר צפונית לאזורי המגורים ובסמוך לנמל, ושטח נוסף בדרום מזרח העיר עבוד תעשייה קלה ואחסנה. מדרום וממערב לעיר הוקצו שטחים לתחנת הרכבת, למוסכים ולשוק סיטונאי. שטחי המגורים חולקו באמצעות עורקי תחבורה ביןרובעיים ליחידות בנות 12-20 אלף תושבים. הרובע עצמו תוכן על מנת לתפקד כיחידה עצמאית ולספק שירותים בסיסיים לתושביו. פני הרובע מופנים פנימה, על פי רוב למרכז המסחר, מרחקי ההליכה ברגל הממוצעים חושבו על ידי המתכננים והשירותים הקהילתיים מוקמו בסמיכות זה לצד זה: קופת החולים, המרכז המסחרי, בית הספר, בית הכנסת, הגינה הציבורית. כך, סברו אותם מתכננים, תנוהל הפעילות האנושית היומיות בתוך תוכי הרובע ללא צורך או תלות ״לצאת״ ממנו ואליו.

היטיבה לתאר זאת האנתרופולוגית אהרוןגוטמן:

"הכבישים העורקיים על עמודי התאורה הגבוהים וארבעת נתיביהם חוצים את העיר כמו כבישי מערכת , כמו מדבריות אקולוגיים בליבה של העירהם קווי הגבול בין הרובעים. מחירה של דירה מעבר הזה של הכביש יכול להיות גבוה בעשרות מונים מדירה בצדו האחר של הכביש. ילדים משני צדי הכביש ילכו לבתי ספר יסודיים שונים. תעריפי הארנונה יהיו שונים. השפות. המרכולת החנויות. קוד הלבוש. כאילו החתימו לך את הדרכון 3 פעמים".

לימים, עם התרבות המכוניות, זיהום האויר, החשיפה לתחומי איכות הסביבה והבריאות והמצב הסוציואקונומי הכללי אשר אינו מותיר רכב או שניים לכל משפחה, כמו גם פגיעה בעצמאות ילדים ונוער להגיע מרובע אחר למשנהו תוך תלות במערכת תחבורה ציבורית בלתי יעילההביאו את גופי התכנון ומשרדי הממשלה ליישם שינוי באחת מערי ישראל. כך נבחרה אשדוד לקיים במרחב הפנים עירוני שינוי תפיסתי, שדרוג תשתיות ושינוי ארגוני בתחומי תחבורה ציבורית והולכי הרגל. שינויים אשר ישפיעו על החברה, המסחר, התעסוקה וה״חיות״ העירונית אשר חסרה כל כך באשדוד.

על פי הכתבה אשר פורסמה הבוקר (16.12.14) ב״גלובס״, התכנית בשדרות הרצל תכלול ״שינוי שימושים בשטחי הבנייה והדרך ושינוי סגנון התנועה והבינוי. אל המגורים, יתווספו מסחר, מבני משרדים ומוסדות השכלה וחינוך. כך למשל מתכננת העירייה להקים את המשכן הקבוע של בית הספר העירוני למוזיקה ברחוב המתחדש, וכן להעביר אליו מכללות קיימות וחדשות להשכלה גבוהה. בבנייה המתוכננת ייקבעו חזיתות מסחריות בקומת הקרקע, כדי להוסיף תוכן למפלס הרחוב, באמצעות חנויות, בתי קפה, מסעדות וקליניקות של שירותי בריאות ושירותים דומים.״

האם תוספות של שטחי מסחר ״שווים״ את חסימתו של עורק התנועה הראשי של העיר? האם התכנית החדשה המעודדה הליכה מאפשרת מקומות מנוחה מוצלים לאמהות עם עגלות תינוקות, ילדים ומבוגרים? ואולי עדיפות נכונה יותר הינה מימון תשתיות לרכבת קלה בעיר, כזו שתחבר את הכניסות לעיר יחד עם מרכזה ואל רובעי המגורים והתעסוקה?. (הערת סיום: התכנית הכללית של מודל לתחבורה בת קיימא באשדוד תמקדת באופן כמעט מוחלט בחלק הצפוני של אשדוד מתוך הטענה שמדובר באזור הישן הצפוף
והמוזנח יותר של העיר).

שרון מרק, תושבת אשדוד, חוקרת באוניברסיטת תל אביב ובעלת הבלוג ״הדבר הירוק הבא״.

 

REDMAIL

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*