ברית עולם: על מקורה ומשמעותה של מצוות ברית המילה

ברית עולם: על מקורה ומשמעותה של מצוות ברית המילה

ברית המילה הינה מנהג יהודי עתיק יומין. המילה היא למעשה מצווה הלכתית אשר הפכה במהלך השנים לטקס משפחתי וחברתי הטבוע במסורת של העם היהודי. טקס המילה מסמל חיבור לחברה, לקהילה, לדת ולזהות הלאומית. אף ניתן לומר כי הוא מסמל את "כרטיס הכניסה" לחברה היהודית, ועל כן, כל אדם המבקש לעבור גיור נדרש לבצע אותו כחלק מן התהליך. אך מהיכן הגיח המנהג לחיינו וכיצד הוא קשור לזהות היהודית? האם המילה היא מנהג ייחודי ליהדות בלבד ומדוע אנחנו בכלל מקיימים אותו? את כל התשובות לשאלות הללו, ועוד, תוכלו למצוא בכתבה הבאה.

"והיה לאות ברית" – מקורה של המילה במקרא

האזכור הראשון למצווה מגיע מספר בראשית (פרשת "לך לך"), בו כורת אלוהים ברית עם אברהם בן ה 99. במסגרת הברית מבטיח אלוהים לאברהם ריבוי צאצאים ואת ארץ כנען בירושה. כנגד הבטחות אלו מצווה אלוהים על אברהם להטמיע מנהג של מילה. אלוהים דורש ממנו למול את כל הזכרים מזרע אברהם ועד עולם, בהגיעו של כל בן זכר לגיל 8 ימים. בתלמוד הבבלי (מסכת קידושין) מנוסחת המצווה בתוך מקבץ החובות של אב יהודי לבנו. מקבץ זה כולל ציווי על האב למול את הבן, לפדות אותו מידי אלוהים, ללמדו תורה, להשיאו לאישה וללמדו "אומנות" (כלומר ללמדו כישורים שישמשו כמקור לפרנסה). טקס המילה מוזכר במקומות נוספים במקרא: פרשת אונס דינה בספר בראשית ל"ד, מילת בנו של משה בידי ציפורה בספר שמות ד', וב"מילת כל עם ישראל" בעת כניסתם לארץ כנען המוזכרת בספר יהושע ה'. מצוות ברית המילה היא אחת משתי מצוות ה"עשה" היחידות בתורה שעל פי הכתוב מחייבות את מי שלא מקיים אותן בעונש.

אור לגויים? המילה בעולם העתיק בקרב עמים אחרים

ברית המילה איננה מנהג ייחודי לעם ישראל בלבד. ישנן עדויות לקיום טקס המילה גם במצריים העתיקה, בה התגלו תמונות של פסלים בדמויות גברים עירומים ונימולים. ישנן עדויות היסטוריות נוספות משנת 450 לפני הספירה המצביעות על המנהג גם בקרב הסורים, החבשיים, הפיניקים ובקרב עמים שונים במזרח הקדום. גם באסלאם קיימת מצווה דומה לברית המילה אשר חלה על כל גבר מוסלמי, אך אין כל חובה לבצעה בגיל 8 ימים, אלא עד לגיל 13. המילה באסלאם התחילה כפולחן דתי וטקס לאומי אשר היה נפוץ בקרב שבטים ערביים עוד לפני היווסדות האסלאם. לאחר מות הנביא מוחמד היא הפכה לחלק אינטגרלי מהדת וההלכה המוסלמית. בקרב הדת הנוצרית קיימת עמדה די ניטרלית ביחס למנהג המילה והוא נחשב למצווה רק בקרב זרמים בודדים בנצרות. כך, למשל, בחלק מן הכנסיות הפרוטסטנטיות ובכנסייה הקופטית–אורתודוקסית, נהוג למול את הבנים ואף מחשיבים את המנהג הזה למצווה.

 "על כנפיי השכינה" – על המשמעות הרוחנית והדתית של המילה

ברית המילה נחשבת למה שנקרא "מצווה יסודית". היא נחשבת בעלת משמעות רוחנית עמוקה ודורת רבים בגולה יצאו מגדרם על מנת לקיים אותה, גם במחיר של סנקציות חמורות ומחירים כבדים שנאלצנו לעיתים ההורים לשלם. בספרות המקראית ישנם מוטיבים המצביעים על הקשר בין ברית המילה לרוח ולשכינה. טקס ה"הסרה" משול להסרת המחסום שבין עולמינו על פני האדמה לבין העולם העליון, ולצירית חיבור עמוק יותר לרוח ולהתגלות הכוחות העליונים אשר מביא לשפע וברכה. קשה להתעלם מהמשמעות המינית של טקס המילה, על אף שמשמעות זו שנויה במחלוקת. יש המקשרים את הטקט להסרת החשקים המיניים, דבר שמרכז את האדם בלימודי התורה ובכך מחזק את קשרו עם אלוהים. פירוש נוסף לכך, ומעט פחות דתי, דווקא מתייחס למיניות כיצירתיות ופתיחות, אשר פותחת גם את המודעות לתורה ולרוח.

לעוד מידע, כנסו לאתר הברית שלנו.

צילום: Depositphotos

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*