מעולם אשדוד לא התעניינה בסקרים כמו שהיא מתעניינת בבחירות 2018. זאת למרות העובדה שסקרים מעולם לא נתנו תמונה ממש מדוייקת. ברמה הארצית הוכיח נתניהו שעם סרטון וידאו באייפון 4s אפשר לפרק את מינה צמח לגורמים ולשנות את כל הטבלה ובמקרה הזה את כל המדינה.

בחדרי חדרים, במעגלים המצומצמים באמת, בקבוצות הוואצאפ עם השמות המפוצצים כמו ״המטבחון״, ״הקבינט״, ״המייסדים״ שם, ורק שם יודעים את האמת לאמיתה. הם יודעים כמה אנשים יש להם, כמה חתומים מרצון, כמה באמת באים לעבוד, כמה באים מתוך אינטרס והכי חשוב, כמה ישארו ביום שאחרי.

האמת והנאמנות בפוליטיקה היא מושג שולי, האמת היא זמנית ובעיקר רווית אינטרסים.

ככה בדיוק מתנהלים הסקרים, רוב הקולות שמכריעים בחירות הם לא של פעילים, קולות צפים שמהלך כזה או אחר יכול לשנות את דעתם בשניה, אין נאמנות, אין קשר והרוב מבוסס חוויה אישית. אם לא פינו אשפה מחליפים ראש עיר, אם יש בעיה עם הילדים בבית ספר, מחליפים ראש עיר, הקימו מזרקה, משאירים, בנו בית חולים ואמא קיבלה טיפול טוב משאירים את ראש העיר לעוד 3 קדנציות. ככה זה.

סקר מלפני שבועיים מקביל לחדשות מלפני שבועיים, לפני שבועיים דיברנו על סוריה עכשיו אנחנו בטיל בבאר שבע, שלשום על קלטות, אתמול על האיחוד.

כמי שמסקר את המערכה מקרוב ומסתכל אחת לשבועיים על נתוני הכניסות אני מופתע בעצמי מכתבות שזכו לכל כך הרבה צפיות והנושא בינתיים כבר ירד מסדר היום.

על תופעת הפייק-ניוז אין מה להרחיב, על הקלות הבלתי נסבלת שאנשים יכולים לייצר ספין + קידום ממומן, ולהגיע לעשרות אלפי צפיות שאחוז לא מבוטל ממשיכים לדון בזה כאילו שמדובר בעובדה קיימת. אבל בסוף בסוף יש את האמת. והיא אחת, ״מי שעשה ימשיך לעשות ומי שלא עשה כבר לא יעשה!״

הסקר שפורסם בידיעות אשדוד אמור להיות האמין מבין כולם אם אפשר לקרוא לסקר ״אמין״. הוא שאל את השאלות שכל המועמדים מפחדים לשאול. כולם רבים על הניסוח, מתלבטים מי יערוך את הסקר? עד כדי כך האמון פגום והלחץ גדול, שמפחדים שחברת הסקרים משוחדת, אז למי נאמין? לעצמנו!

עפ״י הסקר הניטרלי שערכו ידיעות תקשורת אלה התוצאות:

1. יחיאל לסרי זוכה ל-35.3%
2. שמעון כצנלסון זוכה ל-19%
3. הלן גלבר ל-16.6%
4. וד״ר אלי לחמני ל- 16.1%

ואני שואל אתכם, מה חדש? מה מחדשים פה שאנחנו לא יודעים, שלשמעון כצנלסון יש הכי הרבה תומכים, זה ברור הוא מגיע עם נדוניה של 6 מנדטים פוטנציאליים, שהלן ולחמני מתמודדים סביב עצמם על אותו קהל של אותה סיעה, ברור לנו. שאלי לחמני שתה עם קשית את הקולות של הלן? ידוע. מראש.

כדי שלא תצטרכו להסתבך עם כל הסטטיסטיקות ועם החישובים של אלה שלא ענו, לא הגיבו והיו בשיחה ממתינה, יבואו להצביע או שזה מאוד זה מאוד תלוי במזג האוויר או במבצעים בקניון… נעשה קצת סדר עם העובדות שכולם יודעים אבל לא ממש רוצים להודות.

1. לסרי לא חזק אצל החילונים.
2. לסרי חזק אצל החרדים והמסורתיים והצעירים.
3. כצנלסון לא חזק אצל המסורתיים, החרדים והמזרחים.
4. כצנלסון מאוד חזק אצל העולים.
5. כצנלסון לא חזק אצל הצעירים.
6. להלן יש את הקהל שצברה ושל צבי, רובו מורכב ממתנגדי לסרי. הקלטות הקפיאו אותה והיא איבדה מומנטום חשוב.
7. אלי לחמני יכל להיות אלטרנטיבה אבל התחיל מאוחר ובא כאנונימי באופן יחסי. תקציב נותן חשיפה אבל ראשות לא לוקחים במחטף.

אלה הן התובנות מאחורי המספרים, מה שהמספרים לא אומרים, וזה אחד הנתונים החשובים ביותר במערכת בחירות זה מה המוכנות של כל מטה ומטה ליום הבחירות.

יום הבחירות משול לאירוע המוני, אירוע רב משתתפים שכולם רוצים להגיע אליו. מי שחשב מראש על הזמנת כרטיסים והזמנת מקום בחניון יגיע לאירוע רבע שעה לפני, יחנה מספר מטרים משער האולם וישב בכסא הכי טוב ובסוף האירוע יעלה סטורי שהיה מופע מדהים. ביג לייק.

לעומת זאת, מי שהיה צריך לצאת 4 שעות לפני ולחנות 8 ק״מ מהאירוע, לצעוד בשמש ולשבת ביציע, הוא, יעלה במקרה הטוב פוסט מאולץ ויחזור מבואס על מחיר הכרטיס והחוויה העגומה. אנלייק.

כך בדיוק מתנהל יום בחירות, מתוכנן ברמת הסדויץ׳ לפעיל שאלרגי לטונה שלא יישאר ללא אוכל. וידוי רשימות וחלוקה לקלפיות עפ״י קהלים תואמים, לשים גמלאים בטו׳ וחבורת צעירים ברובע א׳ או ג׳ כממריצים לא יביא את התוצאה הרצויה. זו הרזולוציה. הייתי שם, 3 פעמים.

תכנון יום בחירות זה מקצוע. מי שהוביל כזו מערכה חכם הרבה יותר מזה שלא הוביל. מי שהוביל כמה פעמים חכם שבעתיים, הן בנושא היעילות והן בנושא העלויות. וכמובן… הפקת הלקחים.

בנושא יום הבחירות יש עדיפות למטה לסרי שזו הפעם הרביעית שהם מפעילים את המכונה, ברקורד שלהם: הפסד, מהפך, ניצחון וסימן שאלה גדול אחד.

גם לשמעון כצנלסון ניסיון לא מבוטל, בתוספת שחקן החיזוק בדמותו של גרשוב יש שם בנק ניסיון שאסור לזלזל בו.

אצל הלן גלבר ולחמני מדובר במערכה ראשונה, מאחורי הקלעים יש כמה מוחות מנוסים אבל למתמודדים עצמם זו הפעם הראשונה.

יום הבחירות הוא היום בו מתרכז כל הקמפיין, קמפיין שהיה מאורגן, הסתכל למציאות בפנים וידע להתייחס למציאות המשתנה יהיה זה שייתן תוצאות ויביא קולות, מי שסמך על המזל ואמר שיהיה טוב כי תלינו מספיק שלטים, יכול להניע את האוטו ולנסוע לכותל, תפילה זו האופציה האחרונה שיכולה לעשות נס.

נותרו 10 ימים, זה מעט זמן וזה המון זמן, בהתחשב שכל יום עבודה מונה 24 שעות, לכולם יש מה לשפר, המצב כיום לא טוב לאף אחד. נותרה רק היצירתיות וההברקה שתביא את השינוי שכל מועמד ומועמדת מחכים לו. שבת שלום.

ומה קורה עם המועצה? בשבוע הבא!

00