אפקט חוק המרכולים – שנתיים למחאת השבת

אפקט חוק המרכולים – שנתיים למחאת השבת

חוק המרכולים של אריה דרעי היה בדיעבד הטריגר לכל מה שאנחנו חווים פוליטית בימים אלו, שנתיים אחרי. דרעי, מבלי לשים לב שמדובר בחוק אחד יותר מדי, בחדירה אחת יותר מדי לפרטיותם של רוב עם ישראל שרק רוצה בשבת שלו לצאת, לקנות וליהנות.

חוק המרכולים שיושם הלכה למעשה באותה שבת מפורסמת ומה שהתחיל במחאה ספונטנית בביג פאשן הפך לדבר הכי גדול שידעה העיר אשדוד בכיכר העיר. זה היה הקש ששבר את גב הגמל וגם האוכלוסיה שמתאפיינת באדישותה קמה על היוצר בכל הכח, לעיני כל המדינה.

דווקא אשדוד, העיר המסורתית שהדמוקרטיה והמחאה לא בראש מעייניה, הפכה לסמל המחאה ופתחה בשידור את כל מהדורות החדשות של מוצאי שבת.

הביקור של ליברמן ולפיד באשדוד באותם ימים היה בזמנו עניין של מה בכך, לימים הפך נושא הכפייה הדתית בעקבות הביקור לחלק מהמצע הכללי של ישראל ביתנו ויש עתיד, מאוחר יותר כחול לבן. עד היום מצוטטים ליברמן ולפיד כמי שלא ייתנו לסגור חנויות באשדוד כמטבע לשון במצע שלהם כאילו שאשדוד היא הקו האדום.

המחאה שינתה את פני הפוליטיקה באשדוד עד כדי יצירת רוב חילוני במועצת העיר. בשם המחאה נכנסו חברי מועצה לעירייה שללא הפוקוס על ענייני דת ומדינה וכפיה דתית לא בטוח שהיו צולחים את המשימה. הכפיה כיכבה בכל מצע וראש העיר הצליח במסע התאוששות מרשים לצאת בשן ועין ממערכת הבחירות.

מחאת השבת – ההפגנה הראשונה בביג פאשן

את ההתאוששות המשיך לסרי מיד אחרי שהבוחר אמר את דברו, עם החתמתו של כצנלסון כפרטנר. בכך פירק את ההתנגדות מבית ועל ידי צירופו של אלי נכט, כוכב המחאה והכפיה הדתית, כסגן עתידי חתם לסרי את מסע ההיחלצות מתדמית תומך החרדים.

עדות נוספת היתה העמידה האיתנה מול תנועת ש״ס, אמסלם שחשב שעם ההישג המרשים לכל הדעות של 6 מנדטים יוכל לעשות במועצה כבשלו, נדהם לגלות שמהר מאוד לקחי המחאה נמצאים ונוכחים בחדר הדיונים. באופן סימבולי דאגו מובילי הקואליציה לייצר רוב חילוני גם אם בקטנה. לסרי הבין שהמחאה היא הר געש רדום שיכול בסיוע הרשתות החברתיות והאופוזיציה להתפוצץ לו בפנים בכל רגע נתון.

ש״ס נכנסת לקואליציה לאחר מתיחות רבה

זו הסיבה שגם המפלגות החרדיות מתנהלות בהתאם, הסינמה סיטי בביג, עצי אשוח בנובי גוד, קיוסק פתוח בפארק אשדוד ים, ועוד כמה אירועים שהובלגו ע״י הסיעות החרדיות מה שלעולם לא היה קורה בימים שלפני, הם ההוכחה שכל הצדדים הבינו שעדיף לחיות ולתת לחיות, גם החילונים סובלניים יותר ומקבלים את ענייני המגזר בסבלנות ובסובלנות, וכך צריך להיות.

אם המחאה מצליחה להביא את אלי נכט לסוכה של אמסלם ולהדלקת חנוכיה, אלה תמונות הניצחון האמיתיות של מחאה, הפנינג הנובי גוד שארגן אלי נכט בביג פאשן לא באמת פגע באף אחד, עשה טוב לילדים ולהורים שעשו ״קפיצה קטנה לחו״ל״ מבלי לארוז מזוודה ולשלם הון תועפות, היה נחמד, קיפלו ונגמר. פעם זה היה הופך להפגנה וצמיגים שרופים, שנאת חינם, פילוג ושיסוי.

מזה ירושלים מספקת לנו מספיק, די והותר, מקווה שאת המודל הזה יאמצו ביותר ויותר ערים ויותר, יש עוד דרך ארוכה אבל חשוב שהסטטוס קוו המשודרג יחזיק כמה שיותר זמן. סוגרים את 2019 עם אופטימיות, ניפגש בסיכום הבא.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*